מנחם בגין היה יהודי ענק שאת כל חייו, מגיל צעיר, הקדיש לרעיון שיבת ציון, לחידוש קוממיות עם ישראל בארצו, למאבק על דמותה החברתית ולהנחלת צביונה הערכי של ישראל.
הרב ד"ר חיים שיין
כותב המאמר הוא עו"ד במכללת שערי משפט.
^בימים אלה יהודים בכל העולם מציינים 20 שנים לפטירתו של מנחם בגין. מנהיג דגול, שהיה ישר דרך ואמיץ לב, שילוב מופלא של חוטי פלדה ומשי.
יהודי ענק שאת כל חייו, מגיל צעיר, הקדיש לרעיון שיבת ציון, לחידוש קוממיות עם ישראל בארצו, למאבק על דמותה החברתית ולהנחלת צביונה הערכי של ישראל. מנהיג יהודי שנולד בבריסק הרחוקה בימי מלחמת העולם הראשונה ומצא את מנוחתו בהר הזיתים בירושלים, בירתה של מדינת ישראל העצמאית, סמוך לקבריהם של עולי הגרדום מאיר פיינשטיין ומשה ברזני הי"ד.
בגין שיעבד את עצמו למען כלל ישראל והיה מוכן לשלם מחיר אישי למען הערכים והרעיונות שבהם האמין. דרכו של בגין, אישיותו המיוחדת, צניעותו, דבקותו במטרה, אמונותיו ומהלכיו - כל אלה עוררו כלפיו אהבה והערצה. בימים אלה, שבהם רבים בישראל מאמינים בקדושת ה"אני" על רצונותיו ועל תאוותיו, חשוב לזכור ולהזכיר את מורשתו של מנחם בגין שכל כולה מסירות אינסופית למען העניין היהודי והישראלי. ככל שהשנים עוברות רק מתגבר הגעגוע לאדם שידע לשלב את החלום ואת המעשה, את המלחמה ואת השלום, את העבר ואת העתיד, את הרוח ואת החומר.
היכרותי הראשונה עם מנחם בגין היתה כשהייתי ילד, עת אבי (ז"ל) נשא אותי על כתפיו לכיכר מוגרבי בתל אביב לשמוע את הנואם הדגול והמלהיב. קולו הרועם וההתרגשות שאחזה בקהל האלפים בכיכר היו מחוויות הילדות החזקות שלי. כעבור שנים, כנער צעיר, הייתי סר לביתו הצנוע ברחוב רוזנבאום 1 בתל אביב, שהיה בית פתוח בשבת אחר הצהריים. באותם ימים כשהיה במדבר האופוזיתודעתו היהודית של בגין היא התשתית להבנת פועלו הציבורי. דאגתו לביטחון המדינה נבעה מלקחי השואה. על רקע זה החליט להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק ולפתוח במלחמת שלום הגליל
ציוני הגיעו לביתו בעיקר ותיקי האצ"ל. הייתי מהצעירים שבחבורה. את חביבותו האישית ואת צניעות דירתו לעולם לא אשכח.
מייד עם שחרורי מבית החולים בעקבות פציעתי במלחמת יום כיפור הלכתי לבקר את מנחם בגין. סיפרתי לו על המחדלים האיומים בחזית הדרום. בגין הרגיע אותי ואמר שאסור להשתמש במילה מחדל: זה פוגע באמהות יהודיות ששכלו את בניהן במלחמה. רגישותו האנושית היתה מופלאה.
תודעתו היהודית של בגין היא התשתית להבנת פועלו הציבורי. דאגתו לביטחון המדינה נבעה מלקחי השואה. על רקע זה החליט להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק ולפתוח במלחמת שלום הגליל. אחריותו לדמוקרטיה מנעה מלחמת אחים. דאגתו לכבוד האדם הובילה לפרויקט החשוב של שיקום שכונות ולקידום הצדק הסוציאלי. אהבתו למולדת ההיסטורית של העם היהודי גרמה לו לתמוך ולהוביל את מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון. דאגתו לעתיד ילדי ישראל הניעה אותו לחתום על חוזה השלום עם מצרים.
אחד ממחברי הביוגרפיות על מנחם בגין (אבי שילון) כתב באחרית הדבר לספרו "בגין" 1992-1913 (עם עובד): "נראה כי בגין היה המנהיג האחרון מסוגו. דפוסי המנהיגות שלו אינם הולמים את מדינת ישראל הנוכחית. יכולתו לסחוף את ההמונים, מסירותו לתפקידו, החשיבות שהקנה לעקרונותיו, למסורת האידיאולוגית שממנה ינק - כל אלה שייכים לתקופה אחרת, שספק אם תשוב." אני משוכנע שמנחם בגין אינו המנהיג האחרון מסוגו. מדינת ישראל זקוקה לשובה של מנהיגות אידיאולוגית בעלת עקרונות שתקומם, ויש האומרים תברא מחדש, את מדינת ישראל ברוח החזון הציוני והמורשת היהודית.
No comments:
Post a Comment