Tuesday, June 15, 2010

גלילה רון-פדר-עמית על ספרה החדש על מנחם בגין


חמש שאלות לגלילה רון פדר-עמית | לבבות הילדים פתוחים

איך הפכה גלילה רון פדר-עמית לסופרת לילדים ונוער בזכות מנחם בגין, איך משתנה תהליך הכתיבה שלה כאשר היא כותבת על דמות בשר ודם, איך מתמודדים עם דמות שנויה במחלוקת ולמה היא לא היתה בוחרת לכתוב על אף מנהיג בן ימינו

מאת ורד לי
16/06/2010

"אף שגדלתי בבית מפא"יניקי אין קשר פוליטי בין ה'מהפך' שעברתי לבין כתיבה לבני נוער על דמויות מן הימין הפוליטי", אומרת גלילה רון פדר-עמית, "המשיכה לכתוב על דמויות מהאצ"ל נבעה מתחושה שהוסתרו ממני פרטים ומתוך ההזדהות שלי עם הנרדפים". בימים אלה יוצא ספרה חדש, "בעוז ובהדר: סיפורו של מנחם בגין" (מודן), המתחקה אחר ילדותו ודרכו של מנחם בגין. עד כה פרסמה רון פדר-עמית יותר מ-300 ספרים לבני נוער, ביניהם סיפורים ביוגרפיים על חייהן של דמויות היסטוריות, סדרות ספרים לבני הנוער כמו "אל עצמי", "בחינת בגרות" ועוד.

למה בחרת עכשיו במנחם בגין?

"בגין היה בחייו דוגמה אישית ומופת למנהיגות אמיתית, אבל הבחירה לכתוב עליו היא גם מאוד אישית: בתקופת התבגרותי כתבתי רומן על נערה החיה בתקופת המנדט ומאוהבת בלוחם אצ"ל. מכיוון שגדלתי בסביבה שהשתייכה לזרם המרכזי של בן גוריון ומפא"י לא הכרתי אף אדם שהיה באצ"ל שיוכל להעיר לי הערות ולכן פניתי לבגין שהיה אז שר בממשלתו של לוי אשכול. להפתעתי, בגין לא רק קרא את הסיפור, אלא גם הזמין אותי לביתו, ומאז נקשר בינינו קשר מיוחד. אני חבה לו תודה, כי בזכותו התחלתי לכתוב לילדים ולבני נוער. בגין חיזק אותי כשאמר לי: ?אם את רוצה לכתוב ללבבות תכתבי לילדים, כי רק הלבבות של הילדים פתוחים'".

בגין הוא דמות שנויה במחלוקת, פעולות אצ"ל בהנהגתו מתפרשות גם כפעולות טרור, הוא מזוהה עם השלום אבל גם עם מלחמת לבנון. קשה לכתוב על דמות כזו?

"כאשר הכתיבה באה מאהבה לדמות ומנאמנות לאמת ולא מצורך חבוי לנסות לשכנע את הקוראים, אין בעיה להציג דמות שנויה במחלוקת. לא עלי מוטל התפקיד לקבוע האם הנאומים של בגין מבריקים או מסיתים, ולכן הם מובאים במלואם. אותו דבר אמור לגבי מלחמת לבנון. ניסיתי להביא את הארועים כפי שהתרחשו. תיארתי מעט מתחושותיו הכבדות של גיבור הספר והטלתי על הקוראים את התפקיד לגבש עמדה".

"בעוז ובהדר" אינו ביוגרפיה, אבל בשלב שבו את כותבת על מלחמת לבנון או על ערוב ימיו של בגין את נצמדת לשפה דיווחית. מדוע?

"בשני החלקים הראשונים של הספר עמדו לרשותי ספריו של בגין עצמו, ?בלילות לבנים' (דביר, 1995) וה'מרד' (אחיאסף, 1992), והייתי בטוחה בתיאור רגשותיו ומחשבותיו, כי שאבתי אותם מהמקור. בחלק האחרון נאלצתי להסתמך על נאומיו, מאמריו ועל מה שאחרים כתבו. זו תקופה עמוסה והחלטתי לתמצת אותה, ומכאן נוצר האופי ה'דיווחי'. בגין עצמו אמר שלמרות שזכה לעמוד בראש ממשלת ישראל, לחתום על הסכם שלום ולקבל את פרס נובל, התקופה המשמעותית ביותר בחייו היתה ימיו במחתרת שבהם הצליח למנוע מלחמת אחים".

מה ההבדל בין כתיבה על נוער בסיכון לבין כתיבה על דמויות היסטוריות?

"כסופרת הכותבת לבני נוער אני נוהגת להגדיר את עצמי כמראה שמשקפת את עולמם. בתור שכזו איני שופטת אותם וגם לא מנסה לחנך, אלא לכוון זכוכית מגדלת ולמקד, כדי שקוראי יתבוננו ויסיקו את מסקנותיהם. קל לי להסיר מעצמי את עצמי ולהיכנס לדמות שעליה אני כותבת. בכתיבה על נוער בסיכון קולה של הדמות פורץ מתוכי באופן ספונטני ואני מרגישה כמו כלי ריק שמתמלא. התהליך המרתק הזה אינו חל עלי בכתיבה על דמויות היסטוריות. כאן אני מתלבטת, שואלת את עצמי הרבה שאלות ונתקעת לעתים קרובות, ולכן התהליך הרבה יותר קשה".

על איזה מנהיג ישראלי עכשווי היית יכולה לכתוב ספר לבני הנעורים?

"לצערי לא הייתי בוחרת באף אחד. מבחינתי דמות מופת אינה נולדת בבחירות לכנסת. לאחר פיצוץ מלון המלך דוד, כשהתברר שיש הרבה נפגעים, אמר בגין: ?לא משנה מה קרה שם, אני אחראי לכל, כי אני שלחתי אתכם!', אם אמצא מנהיג שיתבטא כך, לא אחרי הצלחה גדולה, אלא אחרי מה שמצטייר כאסון, אשקול לכתוב עליו".

Sunday, June 13, 2010

ספרה החדש של גלילה רון-פדר על בגין


בעוז ובהדר סיפורו של מנחם בגין
גלילה רון-פדר-עמית
מחיר רגיל: 88 ₪


כאשר נולד מנחם, בנה הצעיר של משפחת בגין, סערה אירופה ממלחמות ומאנטישמיות, שאת תוצאותיהן הוא חש על בשרו בהשפלות ובמכות שספג לא פעם מבני כיתתו הפולנים. בהשפעת אביו, שנטע בשלושת ילדיו גאווה יהודית, הוא הצטרף לתנועת הנוער ´השומר הצעיר´ ואחר־כך ל´בית"ר´. כאן הוא פגש את מי שעתיד היה לעצב את השקפת עולמו - ראש התנועה ומייסדה - זאב ז´בוטינסקי.
עם פרוץ מלחמת־העולם השנייה, נאלץ מנחם לברוח יחד עם אשתו הצעירה מוורשה הבוערת. נדודים, תלאות וגיוס כמעט בלתי אפשרי לצבא פולין החופשית היו מנת חלקו בטרם זכה לשוב לארץ ישראל - "כי אל מולדת שבים ולא באים", כפי שהחדיר בו אביו.
רק מעטים, ואפילו לא בנו הבכור, ידעו שמאחורי החזות האפרורית והלא־מתבלטת של הרב המזוקן ישראל ססובר או המשפטן החיוור דוקטור יונה קניגסהופר מסתתר המפקד הנערץ של האצ"ל, שהיה אחראי לכמה מהפעולות הנועזות נגד המנדט הבריטי. מעטים גם האמינו כי לאחר קום המדינה הוא יהפוך למנהיג כריזמטי שיסחף אחריו את ההמונים, יגיע למעמד ראש הממשלה ויוביל את ישראל להסכם שלום היסטורי עם מצרים.

בעוז ובהדר אינו ביוגרפיה אלא סיפור עלילתי. זהו סיפור חייו המרתק של בגין - אידיאליסט בעל חזון שהגשים בכל צעד שלו את ההדר הבית"רי, לוחם עז נפש ומנהיג פוליטי, אדם צנוע שמעולם לא התנשא או ביקש לעצמו זכויות יתר, ולא פחות מכך, זהו סיפור חייו של מנחם - איש משפחה מסור, יהודי חם - אדם.

גלילה רון־פדר-עמית פירסמה בין היתר סיפורים ביוגרפיים על חייהם של אישים בולטים בקורות עם ישראל בעת החדשה, וביניהם ´באור ובסתר - סיפורו של זאב ז´בוטינסקי´, ´המורד - סיפורו של אברהם (יאיר) שטרן´ ועוד. כמו כן פירסמה ספרים רבים לילדים ולנוער.

Wednesday, June 9, 2010

זוכרים את אוסירק

מתקיפת הכור ועד המשט: בנים מתנהגים כמו בנים

מאת ריצ'ארד אלן ניו יורק טיימס

התקיפה הנועזת של הכור העיראקי ב-1981 כמעט גררה צעדי ענישה מצד ארה"ב נגד ישראל, אך בסוף אותה שנה חתמו השתיים על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי


לנוכח המתקפה השנויה במחלוקת של ישראל, המככבת כעת בחדשות, נזכרתי במתקפה ישראלית אחרת שנויה במחלוקת, שהתרחשה לפני 29 שנה: תקיפת הכור הגרעיני שנבנה באותה עת בעיראק. התקיפה הנועזת והמסוכנת הסבה מהלומה קטלנית למאמצי סדאם חוסיין להשיג נשק גרעיני. באותה עת שימשתי העוזר לביטחון לאומי של הנשיא רונאלד רייגן, לאחר כמה שנים שבהם הייתי עוזרו הבכיר למדיניות חוץ.

באותו אחר צהריים של יום ראשון ישבתי במרפסת ביתי בארלינגטון, וירג'יניה, ועברתי על ניירת. את עיסוקי קטעה שיחת טלפון ממרכז התקשורת הסמוך לחדר המצב בבית הלבן. הדובר מעבר לקו ביקש שאעבור לקו הטלפון המאובטח שהיה שמור בכספת במרתף ביתי. לאחר שעשיתי כן דיווח האיש שמטוסי קרב ישראלים עושים באותו עת את דרכם בשמי סעודיה בדרכם חזרה מתקיפת הכור בעיראק.

לאחר הדיווח החלקי ביקשתי לקבל עדכונים שוטפים, ומיד לאחר מכן התקשרתי לבית הלבן וביקשתי לשוחח עם הנשיא רייגן. בתוך שניות ענה לשיחה קצין מקמפ דייוויד וביקשתי ממנו להעביר אותי מיד לנשיא. הוא היסס וענה: "אני מצטער, אדוני, הוא בדיוק עולה למסוק כאן".

הוריתי לו לבקש מהנשיא לרדת מהמסוק ולגשת לטלפון ללא דיחוי, אולם הוא התנגד ורמז שהדבר עלול להיות למורת רוחו של הנשיא. אמרתי שאם הנשיא לא ייגש לטלפון מיד עלולות להיות לכך השלכות.

בתוך דקותיים, שנדמו כנצח, נשמע מעברו השני של הקו קולו הנרגז במקצת של רייגן: "כן דיק, מה העניין?" סיפרתי מה קרה והוא ביקש ממני לחזור על ההודעה. לאחר כמה שניות שאל: "מדוע אתה חושב שהם עשו את זה?", עניתי שברור שהישראלים לא רוצים שהכור ייהפך לכור פעיל.

הנשיא שתק. ואז בביטחון עצמי אופייני שאל פתאום: "אתה יודע מה?", ועניתי: "מה, אדוני הנשיא?". ולכך השיב תשובה קלאסית: "זה לא מפתיע, בנים מתנהגים כמו בנים!". זו היתה תשובה אופיינית של רייגן. היתה לו היכולת להבין בו זמנית הן מידת החומרה של מצב מסוים והן את ההשלכות האסטרטגיות ארוכות הטווח שלו - ואז לתמצת את לב העניין בהערה קולעת.

למחרת, כשהידיעה עוררה סערה בכל ערוצי התקשורת, קיימו חברי קבינט ובכירי סגל הבית הלבן ישיבה ארוכה בניסיון להעריך את השפעת התקיפה הסנסציונית מכל זווית אפשרית. הדיון הער סיפק כמה הפתעות, כולל דעות שהשמיעו ג'ורג' בוש, ששימש אז כסגן נשיא, וג'יימס בייקר, ששימש כראש סגל הבית הלבן, שקראו לנקוט צעדי ענישה נגד ישראל, בהם ביטול העברה של כלי טייס. בתוך כך הגיעו דיווחים מפתיעים שלפיהם כמה מדינות חשובות במזרח התיכון הביעו בשיחות פרטיות שביעות רצון מהתקיפה הישראלית, אף שתגובתם הרשמית היתה זועמת. לאורך הדיון הנשיא עצמו אמר רק מעט והקשיב בסבלנות.

גם כיום, רק מעטים יודעים שרייגן הקדיש את השנים שקדמו לנשיאותו ללימוד של מדיניות חוץ, והקדיש זמן רב לקריאה, התכתבויות, נסיעות לחו"ל וקבלת תדרוכים ממומחים. הודות להכנה המקיפה שלו, רייגן גיבש עקרונות עמוקים בנוגע למדיניות חוץ, ואף שתמיד היה מוכן להקשיב לדעות מנוגדות לשלו, לא היה קל לשכנעו.

בתום הישיבה נשארתי בחדר והנשיא הפנה אליי את מבטו. "אז מה אתה חושב על כל זה?", שאל. אמרתי שהוא שמע למעשה את כל נקודות הראות - ושאת תגובתו שמעתי יום קודם. הוא חייך וחזר לניירות שעל שולחנו. בסוף השנה חתמו ארה"ב וישראל על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי.


ריצ'ארד אלן, עמית בכיר במכון הובר, שימש כיועץ לביטחון לאומי של הנשיא רונלד רייגן בשנים 1982-1981

Tuesday, June 1, 2010

מכתב על מדיניות כלכלית של בגין מ- 2006

בגין וצדק בחברתי

בתגובה על רשימתו של דני גוטוויין, העוסקת בספרו של דני פילק "פופוליזם והגמוניה בישראל" ("הארץ, ספרים" 26.7.06): הספר, כמו המאמר, מזהים את הגורמים לעליית הליכוד בשנת 1977 ברטוריקה הפופוליסטית שהובילה את השכבות העניות לתמוך בליכוד אף על פי שהאחרון תמך במדיניות כלכלית ליברלית שאמורה, לדעת הכותבים, לפגוע בשכבות אלו. מטרת המדיניות הכלכלית של מנחם בגין היתה צמצום למינימום של מעורבות הממשלה וההסתדרות במשק הישראלי, וביטול המונופולים ההסתדרותיים הממשלתיים. מדיניות זו לא פגעה בשכבות החלשות, אלא דווקא פתחה להן אפשרויות חדשות של ניעות חברתית באמצעות הקלה על יזמות פרטית. הפגיעה העיקרית היתה בוועדים החזקים, המגובים על ידי ההסתדרות, שנהנו מתנאי שכר מפליגים בזכות סובסידיות ממשלתיות והיעדר תחרות.

בגין תמך במדיניות כלכלית ליברלית, אבל מדיניות זו לוותה בשני עקרונות חשובים; צדק חברתי והקטנת הפערים החברתיים - עקרונות שאותם יישם בפרויקט החברתי הגדול ביותר שאי פעם בוצע במדינת ישראל: פרויקט שיקום שכונות. פרויקט זה הקיף כשישית מאוכלוסיית המדינה וכלל השקעת מיליארדים מתקציב המדינה בשיקום פיסי וחברתי של אזורי מצוקה.

אל מול החיפוש המתמיד אחר האינטרס הנעלם בתמיכת הבוחרים במנחם בגין בשנת 1977, אולי כדאי היה לנתח את האיום החומרי הברור שהציבה מפא"י לפני בוחריה בזיקה שבין הצבעתם למפלגה והמשך העסקתם במכלול ההסתדרותי הממשלתי, אשר חלש על המשק הישראלי ומנע את עלייתו של בגין לשלטון במשך שנים רבות.

הרצל מקוב

מנכ"ל מרכז מורשת מנחם בגין