אירועי תשרי

אירועי חודש תשרי במרכז מורשת בגין

- יום עיון בנושא מודל הדת והמדינה האמריקאי מול המקרה הישראלי.
- ליל לימוד הושענא רבה.
- חוג פרשת השבוע חוזר!
- ערב השקה לספרו החדש של פרופ' מנחם לוין.


חול המועד סוכות במרכז מורשת בגין

ביום ראשון, ה' חול המועד סוכות תשס"ט 19.10.08 נקיים בשיתוף מדרשת עין פרת ובמסגרת פסטיבל לימוד היהדות "שערייך" יום עיון שבסיומו יערך ליל הלימוד הושענא רבה.
האירוע יתקיים במרכז מורשת בגין בירושלים (רחוב ש.א נכון 6 ) הכניסה חופשית!
יום עיון בנושא מודל הדת והמדינה האמריקאי מול המקרה הישראלי
"in god we trust"
10:00-11:30 מקורות המחשבה הפילוסופית האמריקאית
פרופ' מיכאל רוזנק- "כיצד חושב האדם הדמוקרטי?" עיון בג'ימס דואי.
ד"ר מיכה גודמן- " החוויה הדתית והחוויה היהודית"
ד"ר אופיר העברי- "מחשבותיו של טוקוויל על יחסי דת ומדינה: דגמים שונים ליחסים, והשלכותיהם החברתיות והתרבותיות."

12:00-13:30 : מודל הדת והמדינה האמריקאי:
פרופ' אשר מעוז- "דת ומדינה בחוקה האמריקאית – לקחים למדינת ישראל"
פרופ' ארנון גוטפלד- "הפרדת הכנסייה מבית המשפט העליון בארה"ב – מיתוסים פופולאריים ומציאות קשה."
ד"ר מיכאל קוצ'ין- "הדת האמריקאית והדת הנוצרית -- הרהורים תיאולוגיים על מרוץ 2008"

15:30- 14:00: הוגים יהודים אמריקאים:
יו"ר- פרופ' אלה בלפר
דרור בונדי- "אברהם יהושע השל: אלוהים חי ואכפתי - בשורה מהפכנית ורלוונטית".
הרב ד"ר יעקב כהן- "הגותו של מרדכי מ. קפלן וחשיבותה ליהדות הישראלית".
הרב שלמה ריסקין "הגותו של הרב סולוביצ'יק".
16:00-17:30- כינון החוקה בישראל:
יו"ר: מר הרצל מקוב
פרופ' ידידיה שטרן- "דת, מדינה, חוקה: על חלומות ועל סיוטים".
פרופ' אברהם דיסקין- "גבולות החוקה".
ד"ר מיכה גודמן- סיכום הכנס.


ליל לימוד הושענא רבה - ערב הפתיחה של חוג פרשת השבוע תשס"ט
גם השנה יקיים מרכז בגין ערב לימוד בליל הושענה רבה. ליל הלימוד יציין את פתיחת העונה הרביעית של חוג פרשת השבוע במרכז בגין, השיעורים במהלך הלילה יועברו ע"י המרצים שילוו את החוג השנה.
תכנית השיעורים:
21:00- ד"ר מיכה גודמן- "גבולות הפלורליזם - מחשבות חדשות על הפתיחות התלמודית"
22:00- ד"ר שלי גולדברג- "גילוי אליהו"
23:00 – מר ירמי סטביצקי- על חג הסוכות- הגותו של השפת אמת.
00:00- ד"ר עידו חברוני- "על התורה ועל העבודה": על רבנים שלמדו תורה מאנשי העולם.

חוג פרשת השבוע חוזר!
החל מיום חמישי 23.10.08 בשעה 19:00יתחדשו שיעורי פרשת השבוע במרכז בגין. השיעורים על חומש בראשית יועברו ע"י ד"ר עידו חברוני- חבר סגל במכון מנדל למנהיגות ומרצה לספרות חז"ל במרכז שלם ובמכללת הרצוג.
השיעורים על חומש שמות יועברו ע"י מר ירמי סטביצקי והשיעורים על חומש ויקרא ע"י ד"ר שלי גולדברג.


"בין מדע למדינה" ערב השקה לספרו החדש של פרופ' מנחם לוין-
" מגילת מנחם- ממאבק לשחרור לאומי לאתגרי הננו- טכנולוגיה"
קבלת פנים: 18:30
ברכות:
מר הרצל מקוב, ראש מרכז מורשת בגין
דוברים:
פרופ' יעקב שביט, אוניברסיטת תל אביב- "ז'בוטינסקי והמדע".
פרופ' הילל וייס, האוניברסיטה העברית-
פרופ' משה ארנס- "תרומתן של התעשיות הביטחוניות למדינת ישראל".
פרופ' מנחם לוין- מחבר הספר
הערב יתקיים ביום ראשון כ"ז בתשרי תשס"ט 26.10.08 במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים.
מספר המקומות מוגבל, נא אשרו השתתפותכם בטל' 02-5652020

נמשכת ההרשמה לקורסים של מרכז בגין:
תקשורת פוליטית- סוגיות הנוגעות בקשר שבין תקשורת לפוליטיקה, הקורס יועבר ע"י מגוון מרצים מעולם התקשורת והאקדמיה. בין המרצים פרופ' יחיאל לימור, אראל סג"ל, דודי זילברשלג ונדב העצני .
'קשים גרים לישראל כספחת', האמנם? גיור וזהות יהודית. מפגש עם מקורות המשפט העברי בנושא הגיור תוך התייחסות לשאלת הזהות היהודית. מרצה: עו"ד יעקב שפירא.
מפגשים על שפת הקבלה- . במסע אל תוך חכמת הקבלה נעמיק את ההתבוננות בשורש נשמתו של האדם ונעמוד על פניה המגוונים של ההוויה. מרצה: ד"ר שלי גולדברג.
"אלוהים לשלטון בחרתנו" תנועת החירות, מהמדבר הפוליטי להגה השלטון. מרצה: ד"ר דויד שוורץ
"יורים ובוכים?"יחסי צבא חברה ופוליטיקה בישראל- הקורס יעסוק ביחסי צבא-חברה בישראל תוך התייחסות תיאורטית, תרבותית ופוליטית לשלל סוגיות העומדות בראש סדר היום הציבורי. מרצה: ד"ר אודי לבל.
"ונזכור את כולם?" שכול זיכרון והנצחה בישראל. על שכול ואבל בהקשר הפרטי והלאומי והקשר שבין פוליטיקה וזיכרון לאומי. מרצה: ד"ר אודי לבל
הקורסים יפתחו לאחר החגים ויתקיימו במהלך השבוע בשעות הערב.
פתיחת הקורסים מותנית במספר הנרשמים.
לפרטים, הרשמה וקבלת קטלוג הקורסים המלא: 02-5652026, www.begincenter.co.il, arielc@begincenter.org.il.

נפטר מייסד המרכז, הרי צבי הורביץ

צבי (הרי) הורביץ, יוזם ומקים של קרן ההנצחה ולאחר מכן, מרכז מורשת מנחם בגין, הלך לעולמו בלילה של ג' תשרי לאחר התקף-לב. בן 84 היה במותו.

הרי נולד בלטביה ומשפחתו היגרה לדרום אפריקה ב- 1934. הוא הצטרף לתנועת הנוער של מחנה ז'בוטינסקי, בית"ר, והיה בין מנהיגיה המקומיים הבולטים. לאחר מכן, הצטרף למפלגה הרביזוניסטית והיה לעורכו של השבועון "ג'ואיש הראלד". לראשונה נפגש עם מנחם בגין ב- 1946 בדרך חזרה מהקונגרס הציוני שנערך בג'נבה והם נשארו ידידים אישיים ושותפים לדרך עד למותו של בגין ב- 1992.

עם עלייתו של בגין לשלטון, הוא ביקש מהרי להצטרף אליו וכעבור שנה, עלו הרי ואשתו פרידה ארצה והרי היה ליועצו של בגין לענייני הסברה והעם היהודי. הוא גם שירת בשגרירות ישראל בושינגטון המופקד על נושא העם היהודי ואף היה יועצו של ראש הממשלה יצחק שמיר באותו תפקיד.

למחרת מותו של בגין, הרי, אשר היה בביקור בדרום אפריקה, הצהיר על כוונתו להקים קרן ומוסד לשימור מורשתו של מנחם בגין והדבר קרם עור וגידים. ב- 1998, הכנסת העבירה את חוק הנצחה של מנחם בגין וב 16 ביוני 2004, מרכז מורשת בגין פתח את שעריו.

אנו שולחים את תנחומינו לאלמנה, פרידה, לבנו הלל ולכלתו ג'ניפר, לנכדיו: עירית, אילן, ולשרון ולבעלה ג'יי הורי הנינים: בועז ואיתן.



יהי זכרו ברוך.

כנס 30 שנה לועידת קמפ דייויד

30 שנה להסכמי קמפ - דיויד:
בימים שני ושלישי כ"ב- כ"ג באלול תשס"ח 22-23.9.08 יקיים מרכז מורשת בגין בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן אירוע לציון 30 שנה להסכמי קמפ דיויד.
ביום שני 22.9.08 בשעה 19:00 יערך במרכז בגין בירושלים ערב פתיחה בהשתתפות מר הרי הורביץ- נשיא קרן מורשת בגין, פרופ' משה קווה- נשיא אוניברסיטת בר אילן, הנשיא לשעבר יצחק נבון ושופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין.
למחרת, החל מהשעה 10:00 יתקיים יום עיון בנושא באוניברסיטת בר אילן ברמת גן בהשתתפות אנשי אקדמיה וציבור.
הזמנה לאירוע מצורפת להודעה.



לפרטים והרשמה מרכז בגין 02-5652020

קורסי סמינר חורף

קורסים במרכז בגין- סמסטר חורף תשס"ט, 2008-2009

"יורים ובוכים?" יחסי צבא חברה וביטחון בישראל:
הקורס יעסוק ביחסים הייחודיים שבין חברה לצבא בישראל, תוך שיבהיר את השלכותיהם החברתיות, התרבותיות, הביטחוניות, הפוליטיות והתקשורתיות. בקורס ילמדו מודלים עיוניים להבנת יחסים אלו וינותחו מקרי אירוע רבים. דגש מיוחד יושם על מעמדן של תנועות חברתיות, שינויים תרבותיים וטכנולוגיים והופעתם של "שחקנים חדשים" בעיצוב מדיניות הביטחון הישראלית.
בין הנושאים שילמדו בקורס:
דעת קהל ומדיניות הביטחון
הפיקוח האזרחי על הביטחון
הסרבנות הפוליטית והשלכותיה
יחסי צה"ל ותנועות חברתיות
יחסי דת וצבא
יחסי נשים וצבא
על גנרלים בפוליטיקה
על פוליטיזציה של צה"ל
מלחמות ותקשורת.
מרצה ומרכז: ד"ר אודי לבל (המכללה האקדמית ספיר, המרכז האוניברסיטאי אריאל), מחבר ועורך ספרים בנושאי זיכרון, חברה, צבא ותקשורת.
ימי שני, 17:30-19:00, שיעור ראשון 5.11.08
מספר מפגשים: 12
מחיר: 700 ₪.


ונזכור את כולם? שכול זיכרון והנצחה בישראל
הקורס יעסוק במרכזיותו של הזיכרון הלאומי בחברה הישראלי, בשיקולים הפוליטיים שעיצבו את ההנצחה הישראלית, במאפייני שיח השכול בחברה הישראלית ובהשלכותיו החברתיות והתרבותיות. בקורס ילמדו מודלים עיוניים מתחום הפסיכולוגיה השיקומית, החברתית והפוליטית, ינותחו מקרי אירוע רבים מכל שנות קיומה של המדינה ויובהר הקשר בין הזיכרון לפוליטיקה.
בין הנושאים שילמדו בקורס:
אצ"ל, לח"י והזיכרון הישראלי
מלחמת העצמאות ושיח השכול
מלחמות יום כיפור, לבנון והתהוות 'השכול הפוליטי'
משפחות שכולות והשיח הציבורי
שכול אזרחי מול שכול צבאי
הפרטת השכול הישראלי
מהקרבה לקורבן – שינויים בתפיסת השכול הישראלי
מרצה ומרכז: ד"ר אודי לבל (המכללה האקדמית ספיר, המרכז האוניברסיטאי אריאל), מחבר ועורך ספרים בנושאי זיכרון, חברה, צבא ותקשורת.
ימי שני, 19:30-21:00, שיעור ראשון 5.11.08
מספר מפגשים: 12
מחיר: 700 ₪.

קורס תקשורת פוליטית:
הקורס יעסוק בסוגיות הנוגעות בקשר שבין תקשורת לפוליטיקה. בין הנושאים שידונו במהלך הקורס יהיו אתיקה תקשורתית, הקשר בין הון שלטון ותקשורת, יחסי גומלין תקשורת- ציבור, ניצול פוליטי תקשורתי, העולם החרדי והתקשורת, הטיה תקשורתית, תקשורת ודיפלומטיה תקשורתית, הצנזורה העצמית בתקשורת ועוד.
את ההרצאות יעבירו אנשי תקשורת בכירים לצד מרצים מעולם האקדמיה.
רשימת המרצים: יאיר שטרן, נדב העצני, פרופ' אלי פולק, אריה אבנרי, אבי גור, עמוס גורן, דודי זילברשלג, אראל סג"ל, ד"ר תמיר שפר, משה נגבי, אמנון לורד ופרופ' יחיאל לימור.
ימי שלישי, 18:00-19:30, שיעור ראשון 4.11.08
מספר מפגשים: 12
מחיר: 700 ₪.
 

'קשים גרים לישראל כספחת', האמנם? גיור וזהות יהודית
במהלך הקורס ניפגש עם מקורות המשפט העברי בנושא הגיור ונידרש לשאלת הזהות היהודית. נשאל מהו מהותו של הליך הגיור וננסה לבחון האם היהדות מתייחסת לתופעה בחיוב. נבדוק האם במהלך התקופות השונות נוצר שינוי בדרישות מהמתגייר ונשאל האם המצב הסוציולוגי- דתי השפיע על הכרעות הפוסקים בנושא. במסגרת הקורס ינותחו גם אירועים אקטואליים רלוונטיים כגון פסיקתו של בית הדין הרבני הגדול בנושא הגיור והקמת ועדת נאמן בנושא.
במסגרת הקורס נפגש עם מקורות תנאיים, טקסטים תלמודיים, חיבורים מתקופת הגאונים, ספרי פסיקה מימי הביניים ועוד..
מרצה: עו"ד יעקב שפירא, ממונה, המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, מרצה באוניברסיטה העברית ובמכללת שערי משפט.
ימי שלישי: 19:30-21:00, שיעור ראשון 4.11.08
מספר מפגשים: 12
מחיר:700 ₪

מפגשים על שפת הקבלה
חידת האדם על חוויותיו הקיומיות היא תכלית עיוננו. תורת הסוד היהודית חושפת את ייעוד האדם, את יסודו הנעלם של העולם ואת המשמעות הפנימית שבתורה. במסע אל תוך חכמת הקבלה נעמיק את ההתבוננות בשורש נשמתנו ונעמוד על פניה המגוונים של ההוויה.
בין הנושאים:
מי את תורת הסוד?
נחיצות לימוד תורת הסוד בדורנו
תכלית ירידת הנשמה לגוף הפיזי
צפונות האות והמספר
עוצמת הדממה ורזי הקול
נצחיות הנשמה
סוד אברי גוף האדם.
מרצה:  ד"ר שלי גולדברג, אוניברסיטת בר-אילן, מרצה לקבלה וחסידות, מתמחה בחסידות ובחקר נצחיות הנשמה והחיים אחרי החיים.
ימי שני 19:00-20:30, שיעור ראשון 24.11.08
מספר מפגשים: 5
מחיר: 450 ₪.


"אלוהים לשלטון בחרתנו"- תנועת החירות- מהמדבר הפוליטי להגה השלטון
הקורס יעסוק במסע ההיסטורי של תנועת החירות החל מהקמתה כמפלגת אופוזיציה שהשפעתה שולית ועד למהפך הגדול ב 1977 שהביא את מנחם בגין לראשות הממשלה.
במהלך הקורס נצא למסע היסטורי במטרה להבין את שורשי המחלוקת בין המחנה הרוויזיוניסטי למחנה הפועלים ההסתדרותי, מחלוקת שעיצבה את מפת הפוליטיקה והחברה הישראלית. נתאר אירועים מכריעים מתקופות שונות כגון הסזון, פרשת אלטלנה, פרשת השילומים, המהפך של 1977 ועוד.
בין הנושאים שידונו במהלך הקורס:
הרקע ההיסטורי להקמת תנועת החירות.
חשיבות האידיאולוגיה המפלגתית מבית היוצר של זאב ז'בוטינסקי.
מנהיגותו של מנחם בגין - ממפקד האצ"ל ועד לראשות הממשלה.
- הקורס ילווה בסרטים, נאומים מצולמים וקטעי ארכיון נדירים מארכיון מרכז מורשת מנחם בגין.
מרצה: ד"ר דויד שוורץ מרצה באוניברסיטת בר אילן ובמרכז האוניברסיטאי אריאל יהודה ושומרון
ימי חמישי 17:00-18:30, שיעור ראשון 6.11.08
מספר מפגשים: 12
מחיר: 700 ₪.

הנחות והטבות:
- 15% הנחה לנרשמים ליותר מקורס אחד.
- 10% הנחה לנכים ואנשי כוחות הביטחון.
- 10% הנחה לבעלי כרטיס ירושלמי.
- 10% הנחה לסטודנטים.
- 10% הנחה לגמלאים.
- כל נרשם יקבל כרטיס כניסה זוגי למוזיאון בגין!

לפרטים נוספים
קבלת קטלוג הקורסים בדואר והרשמה: 02-5652020
, www.begincenter.co.il, arielc@begincenter.org.il
מרכז מורשת מנחם בגין, רח' ש.א. נכון 6, ירושלים

כשוייצמן כתב לצ'רצ'יל על הסיזון...באפריל 1944

וייצמן לצ'רצ'יל: יהודים הסגירו אנשי הלח"י לבריטים
מסמך דרמטי שופך אור על חיסול אנשי המחתרת ביבנאל
מאת נדב שרגאי

בערב חג הפסח תש"ד (7.4.1944) נכנסה שיירה צבאית בריטית למושבה יבנאל, מדרום לטבריה. החיילים והשוטרים, מצוידים בתת מקלעים, פנו הישר לביתו של מנחם לונץ ("אלעזר" בכינויו המחתרתי), שם הוסתר איש הלח"י הפצוע שבתאי דרוקר ("ציון"). הבריטים הקיפו את הבית, הציבו מסביבו את כלי הירייה ופתחו באש. מתוך הבית הושבה אש רפה בלבד. בספרו על הלח"י כתב איש הארגון נתן ילין מור כי ציון הפצוע נפגע מכדורי הבריטים וביקש מאלעזר לעשות עמו חסד ולהרוג אותו. אלעזר נעתר לבקשת חברו ואחר כך ירה את הכדור האחרון שנותר באקדחו לתוך פיו שלו. הבריטים המתינו כמה שעות ורק לאחר שלא הגיע סימן חיים מן הבית הנצור, פרצו אליו ומצאו את השניים מוטלים ללא רוח חיים. 64 שנים היו אנשי הלח"י משוכנעים שהייתה הלשנה - שהבריטים הגיעו אל הבית ביבנאל כתוצאה משיתוף פעולה עם נאמני "ההגנה" והנהגת היישוב בארץ, אולם לא הייתה בידיהם כל הוכחה לכך. היבנאלים הכחישו ומכחישים עד היום אפשרות שמי מאנשי המושבה היה מעורב בכך. ואולם, סרט שהופק באחרונה על ידי "העמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל וחלליה" מספק לאנשי הלח"י את ההוכחה המיוחלת: בסרט, הנקרא "גבורת היחיד", נחשף מכתב שכתב נשיא ההסתדרות הציונית, ד"ר חיים וייצמן, לראש ממשלת בריטניה דאז וינסטון צ'רצ'יל, שם הוא מצהיר כי "הצלחת פעולת המשטרה במקרה יבנאל הינה הודות לשיתוף פעולה של הציבור, שנתן מידע רב ערך למשטרה". המכתב, מיום 12.4.44, וכן מזכר שצורף אליו והועבר דרך מזכירו האישי של צ'רצ'יל, נחשפים בסרט על ידי חוקר המחתרות ותקופת המנדט, העיתונאי לשעבר שלמה נקדימון. נקדימון צילם את המסמכים בארכיון הלאומי הבריטי בלונדון. וייצמן, שהיה מן המצדדים הגדולים בשיתוף הפעולה עם הבריטים, קובל שם בפני צ'רצ'יל על כך שהבריטים טופלים עלילות על הנהגת היישוב היהודי, ומאשימים אותה בהיעדר שיתוף פעולה. הוא מציין את מקרה יבנאל כ"עדות לעזרה שניתנה על ידי הציבור היהודי בכללותו, שצוינה באחרונה על ידי קצין משטרה בכיר בחיפה". ילין מור מספר בספרו כי מספר ימים אחרי האירוע "החלו מגיעות אלינו ידיעות, כי איש מאנשי המקום, בעל דרגה ב'הגנה', ומשירות הידיעות שלה, הוא שמסר לבריטים את דבר בואו של בחור חשוד לביתו של מנחם לונץ, והוא שהדריך אותם במידע מדויק". לונץ ודרוקר שנהרגו ביבנאל, מונצחים עד היום על גבי שלט צנוע הקבוע בפתח הבית שבו מצאו את מותם, ואשר רומז בעקיפין לאפשרות ההלשנה: "בבית זה, ביום י"ג בניסן תש"ד, בטרם יבחל העם בכלי שעבוד, עמדו נצורים בקרב אחרון ונואש, בודדים מול שפעת קלגסי המשעבד, לוחמי חרות ישראל". השתלשלות העניינים שהובילה למותם של השניים החלה שלושה שבועות לפני אותו ערב פסח. היתה זו תקופת ה"סזון" (ראו תיבה) והלח"י היה הארגון המחתרתי היהודי הנרדף ביותר בארץ. אנשיו החליטו שבהיתקלויות עם הבריטים הם יעשו הכל כדי שלא להיאסר, והחלו להסתובב כשהם מסתירים בבגדיהם את נשקיהם האישיים. בבוקר ה-19.3.44 ירד איש הארגון ירחמיאל אהרונסון ("אלישע") מאוטובוס בפינת הרחובות מאז"ה ודרך פ"ת בת"א. ניידת של הבולשת הבריטית שחשדה בו נצמדה אליו, הוא ברח לתוך בניין ולבסוף נורה בחדר מדרגות ברחוב מאז"ה. חבריו ביקשו לנקום את מותו, ובימים הבאים פתחו באש על שוטרים בריטים ברחבי ת"א והרגו אחדים מהם. דוד הוליאנסקי ("עמי") ויוסף רוזנבוים ("ברוך") מונו להדפיס את מודעות האבל על מותו בעיר חיפה. בשבת, ה-2 באפריל, באו עמי וברוך למוסך קטן ברחוב טבריה בעיר, ששימש מחסן למחתרת. ברוך התכופף אל מכונת השכפול, אקדחו נשמט ופלט ירייה שחדרה לבטנו. עמי נסע כדי להזעיק עזרה. הוא חזר למחסן ברחוב טבריה יחד עם משה בר גיורא ("ישראל") ושבתאי דרוקר ("ציון"), אך להפתעתם הם לא מצאו שם את ברוך. רק אחרי בירורים, הסתבר שהוא נמצא ברחוב טבריה 20, ומקבל טיפול רפואי. כשראה את חבריו, צעק להם ברוך: "תברחו. הם טילפנו למשטרה". השניים סירבו לנטוש את חברם, ואז הופיעו במקום שני קצינים בריטים וסרג'נט יהודי. ישראל, עמי וציון זינקו למרפסת וברחו. ברוך נפצע קשה בחילופי האש. את שהתרחש באותן דקות מתאר בספרו ילין מור: "בשארית כוחותיו זעק ברוך לעבר הסרג'נט היורה: 'חדל לירות. אתה יהודי, פן אפגע בך... הוא הזהיר וקיים. משלא נשמע היורה לאזהרתו, הוציא ברוך רימון שהיה טמון בכיסו, דרך אותו, והשליכו בכיוון הסרג'נט שליד החלון, שנפצע בכל חלקי גופו... כשדם נוזל מעורקיו, זינק מן המיטה, הגיע למרפסת וקפץ החוצה". הוא מת מפצעיו לאחר שעונה על ידי שוטרים בריטיים. ציון, שנפצע ברגלו בחילופי האש, הועבר לביתו של אלעזר, הוא מנחם לונץ, ביבנאל. ימים ספורים אחר כך באו לשם הבריטים והרגו את שניהם. התחקיר, התסריט והבימוי של הסרט המתאר את האירועים יצאו אל הפועל הודות לדיתה שטמר וגיסתה נאווה, שעמלו על המלאכה למעלה משנה. שתיהן נזהרות מלקבוע - למרות המכתבים שנקדימון מציג - שהייתה הלשנה בוודאות. ילין מור כותב, שלמחרת אירועי יבנאל הוא זומן לאליהו גולומב, מפקד ההגנה. גולומב, לדבריו, תיאר את ההתרחשות הדרמטית וסיכם: "אני כולי נרעש ונרגש. אם השכלתם להקים בחורים כאלה, לא יצלח עליכם שום נשק, ואיש לא יוכל לכם". תקופת הסזון? המאבק שניהל ארגון "ההגנה" נגד האצ"ל והלח"י בסוף שנת 1944, במטרה לאלץ את המחתרות לחדול מפעולותיהן נגד הבריטים, שהגבילו את העלייה. במקביל, החלה הסוכנות לשתף פעולה עם הבריטים במאבקם בארגונים, כולל הסגרת חבריהם לבריטים. בתצלום: שלט ההנצחה בבית ביבנאל

הכרזה למפגש פרשת השבוע המיוחד ערב ט' באב

אתר חדש לביהכ"נ אחדות ישראל

כאן