Showing posts with label דיר יאסין. Show all posts
Showing posts with label דיר יאסין. Show all posts

Sunday, May 13, 2012

תום שגב על בגין כמפקד ודיר יאסין

כותב תום שגב בעיתון "הארץ":-


המרכז למורשת בגין הוא מפעל הנצחה ממלכתי הפועל בירושלים מכוח חוק. באחרונה פירסם המרכז, באמצעות הוצאת "כרמל", ספר מאת יעקב מרקוביצקי, מרצה בכיר להיסטוריה צבאית ויישובית באוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי כרמל. הספר, "המפקד", מתאר את בגין "כמנהיג של גרילה עירונית" ומציגו כמין מצביא עליון. מרקוביצקי מסתמך על ארכיונים ועל חומר תיעודי שטרם פורסם, אך הולך בעיקר בעקבות ספרו של בגין עצמו: "המרד". כדי לתאר את חלקו של בגין בפעולות האצ"ל יש לברר בין היתר באיזו מידה אכן כיוון את פעולות הארגון והיה מעורה בפרטיהן ויש צורך לעסוק בשורה של פרשיות מביכות ופעולות שנויות במחלוקת, כגון הסגרת אנשי לח"י לידי הבריטים, הפיגוע במלון המלך דוד, רצח הסרג'נטים הבריטים, "אלטלנה" ועוד.

בתוך כך יש כמובן עניין לדעת כיצד מטפל המרכז למורשת בגין באירועי דיר יאסין, הכפר שזוועות כיבושו באפריל 1948 הגבירו את מנוסתם של ערביי הארץ מבתיהם. בגין עצמו כינה את הפרשה "הכזב הגדול". מחבר "המפקד" אינו חוזר על גרסת בגין, אך גם אינו מספר מה באמת קרה שם, ולמעשה אינו מתייחס לפרשה כלל. כיבוש הכפר "במבצע משותף עם לח"י" מוזכר רק באותיות זעירות, על גבי מפה.

למעשה, לא היה קשר רציף ותמידי בין המפקדה המקומית של האצ"ל בירושלים לבין המפקדה הראשית בגלל ניתוק הדרכים והקשר המשובש.  למפקדה בירושלים ניתנה שיקול דעת רחב ועצמאי ולפי המקורות, בגין לא היה מעורב בתכנון וההכנות המבצעיות לכיבוש הכפר.

^

Sunday, June 26, 2011

ששים שנה ליסוד בית החולים כפר שאול על אדמות דיר יאסין


בהזמנה ליום עיון של בית החולים כפר שאול מתואר הכפר כ"אוצר של ממש לשירותי
הבריאות". בהנהלת בית החולים אמרו כי לא הזכירו את הטבח שהתרחש במקום, כי ניסו שלא לעורר פולמוס

מאת עקיבא אלדר

"בפאתי ירושלים, רחוק מהעין ניצב בשיממונו כפר ערבי נטוש, דיר יאסין; אוצר של ממש לשירותי הבריאות והרווחה המחפשים אכסניה למאות מהנזקקים להחלמה גופנית ונפשית". כך תוארו קורותיו של הכפר הערבי, שבו רצחו לוחמי האצ"ל כמאה מתושביו, בהזמנה ליום עיון לציון 60 שנה לבית החולים הממשלתי לבריאות הנפש כפר שאול, שהוקם על אדמות הכפר. למרגלות תמונתו של אחד מבתי האבן ה"נטושים" שמשמשים את בית החולים, מסופר כי "בתוך זמן קצר מוקם במקום 'כפר עבודה' מוגן המיועד למגורים זמניים, הכשרה מקצועית וטיפול גופני ונפשי".

על ההזמנה לאירוע "כפר שאול - אתמול, היום, מחר" שיתקיים בסוף החודש בבית מורשת בגין, חתום ד"ר אלכסנדר טייטלבאום, יו"ר סניף ירושלים של איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומנהל מחלקה בביה"ח כפר שאול. בין המברכים בטקס, סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן וראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. ח"כ רחל אדטו וד"ר גד לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.

במענה למכתב ששלח ד"ר יהודה אברמוביץ, מנהל מחלקה בבי"ח באר יעקב, לד"ר טייטלבאום, במחאה על הכחשת הטבח בדיר יאסין כתבה הנהלת בית החולים כי "בית החולים החליט, לאחר מחשבה ארוכה, 'לדלג' מעל המשוכה הזו ולא להיכנס לפולמוס. ביה"ח בחר, למיטב שיקוליו, להיות 'חכם' ולא 'צודק' במקרה זה, כאשר ברור לנו שיש שיטענו מי כנגד החוכמה ומי כנגד הצודק".

בהתייחסות ישירה לתיאור קורותיו של דיר יאסין נאמר במכתב כי "זהו לנו יום חג; דיר יאסין אוזכר בהקדמה ובכך יצאנו ידי חובת הצדק ההיסטורי". ההנהלה מציינת כי חינוך רפואי, טיפול הגון ומחקר המוח אינם מחייבים בהכרח "חיטוט" בפצעים, וכי לעתים התבונה מחייבת שלא להיכנס למקומות שמהם אנו עלולים לצאת במצב רע יותר מאשר נכנסנו אליו, בבחינת "הימנע מלהרע". ההנהלה הביעה תקווה שד"ר אברמוביץ ישתתף באירוע. ד"ר אברמוביץ אמר ל"הארץ" כי הוא אמור להיות בחו"ל באותו יום, אך אילו היה בארץ היה מדיר רגליו מהמקום מסלידה ומחאה על ההתעלמות של המארגנים מסיפורו האמיתי של דיר יאסין.

"אני מניח שידוע לכם כי דיר יאסין היה עד 1948 כפר בפאתי ירושלים שהתפרסם במה שלימים נודע כ'טבח דיר יאסין', אירוע שבו נרצחו בין 100 ל-120 גברים, נשים וילדים על ידי לוחמי האצ"ל", כתב אברמוביץ. "אירוע זה הפך לסמל בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני וגרם לתושבים ערבים רבים לברוח מבתיהם בפחד מהכוחות הישראליים, ובהמשך להפוך לפליטים. אירוע זה הוא פצע פתוח ביחסי שני העמים... אין זכר לכל אלה בדברים הכתובים בהזמנה".

בהמשך כתב הפסיכיאטר הבכיר: "כאנשי בריאות הנפש אנחנו שוקדים על הגברת המודעות אצל האוכלוסיות שבהן אנחנו מטפלים, אנחנו נאבקים בהכחשות, מעודדים את הפונים להיוועץ בנו להיות אמיצים ואחראים למצבם. להיות נאמנים וישרים עם ההיסטוריה האישית שלהם. האם לא היה ראוי על כן, במלאות 60 שנה לביה"ח כפר שאול, להזכיר את העבר ואת הכאב של האחר, ולהסתכל ביושר בעבר המשותף? האם אפשר באמת לבנות חינוך רפואי הגון, טיפול הגון בסבל נפשי ומחקר מוח הגון המבוססים כולם על התעלמות והכחשה של כאב השכן?".


 

Wednesday, August 19, 2009

אורי אבנרי: עמוס קינן טען שלא היה 'טבח' בדיר יאסין

כמו צעירים שמאליים לא-מעטים באותם הימים הצטרף ללח"י, שדגל אז באוריינטציה על ברית מועצות. עם הקמת המדינה גויסו אנשי לח"י לצה"ל החדש

עוד לפני כן השתתף בפעולת-הזוועה של אצ"ל ולח"י בדיר-יאסין. זה היווה כתם, והוא טען תמיד שהטבח לא היה יזום, או שלא היה כלל. לדבריו, מפקד הפעולה נהרג וכך אבדה השליטה בלוחמים. הוא עצמו נפצע, לדבריו, בראשית הפעולה, ולא ראה מה קרה בה

מקור