בתגובה על "תיירות פיגועים" מאת תום שגב ("הארץ", 20.5)
ברצוני להעיר על דברי תום שגב על "מפת המבצעים של המחתרות בירושלים 1920-1948" (המפה, שיצאה בהפקת מרכז מורשת מנחם בגין, מבוססת על תחקירי שלי).
אכן, בניגוד לטרור הערבי, מאבק האצ"ל נגד השלטון המנדטורי הבריטי היה מוסרי וללא כוונה לפגוע באזרחים, ואילו הטרור הערבי נגד היישוב ונגד השלטון הבריטי כוון ועדיין מתכוון לפגוע בעיקר באזרחים.
המלחמה נגד האויב הערבי היתה בהכרח שונה בגלל אופי הלחימה, של קהילה מול קהילה, ומעולם לא נטען אחרת, לא בתקופת "שבירת ההבלגה" בסוף שנות השלושים ולא עם פרוץ מלחמת תש"ח לאחר הכרזת החלוקה ב-1947.
מן הראוי היה ששגב יציין את פעולות ההגנה, אשר אנשיה פוצצו את מלון "סמיראמיס" (מס' 136 במפה) וגרמו למותם של 26 אזרחים כולל דיפלומט ספרדי, או את הריגתם של שני ערבים ב-1928 בידי שליחי ההגנה רק מפני שהטרידו את בנות ישראל (פעולה מס' 7).
אשר לאי ההכללה של פעולות החי"ש, צוין בפירוש במבוא, ש"רבו מאוד המבצעים" בתחילת מלחמת הקוממיות ונאלצנו להגביל את עצמנו מבחינה כמותית, ובנוסף, בחרנו שלא להפריד את ההגנה לחלקיה. כמו כן לא נכללו שיירות האספקה לעיר ולא הטבח של שיירת הדסה, היות שהמונח "מבצע" משמעותו לדידנו פעולה אופנסיבית.
רשאי שגב להחזיק בתפישה אידיאולוגית אחרת ביחס לערך ולחשיבות של מבצעי המחתרות, ועל זכותו זו אין חולק.
ישראל מידדמדור תכנים ומידעמרכז מורשת מנחם בגיןירושלים
^
No comments:
Post a Comment