עוד על בגין ועליונות המשפט

רשימתו של גיורא גולדברג

עליונות המשפט: כך מסלפים את בגין

המחלוקת על סמכויותיה של הרשות השופטת מעסיקה לאחרונה את דעת הקהל יותר מאשר בעבר. החקיקה המוצעת העמיקה את הפולמוס. בין שלל הטיעונים המוזכרים מרתקת במיוחד ההישענות על מורשת בגין. השימוש בשמו נעשה באופן מניפולטיבי בלי שכולם יודעים מהי אותה "עליונות המשפט" שעל אודותיה כתב בגין האופוזיציונר בשנות ה-50.

חוכמתו הפוליטית של בגין חברה לתחושת צדק עזה שפיעמה בו. כאופוזיציונר הבין היטב שחיזוק בתי המשפט עשוי אמנם לעיתים להפיק עבורו רווחים פוליטיים קצרי טווח, אולם כפרלמנטר וכמנהיג לאומי לעתיד ידע כי אקטיביזם שיפוטי פירושו גם החלשת המדינה, הרס המשטר הדמוקרטי וסילוף רצונו של העם.

כל מי שכורך את בגין עם אקטיביזם שיפוטי אינו יודע דבר על אודות בגין או שהוא מסלף את מורשתו. באותה מסה על עליונות המשפט גורס בגין כי השופטים מתמנים "אם על ידי הרשות המבצעת ואם על ידי הרשות המחוקקת או על ידי שתיהן גם יחד (אישור המינוי)". אין זכר למעורבותם של השופטים או של עורכי הדין בגוף העוסק ב"מינוי" השופטים. היה אפשר להתנגד להצעת החוק האחרונה שגרסה שימוע לשופטי העליון בוועדה פרלמנטרית, אולם אי אפשר לטעון כי הרעיון מנוגד למורשת בגין. עמדתו קרובה יותר למצדדי השימוע מאשר למתנגדיו.

חשוב להעמיק במשנתו של בגין על אודות היחסים בין רשויות השלטון. בגין הביע תמיכה בהענקת סמכות לבית המשפט העליון לפרש את החוקים שקיבלה הכנסת לאור העקרונות הקיימים בחוקה. אם ימצא בית המשפט כי חוק שהתקבל עומד בניגוד לסעיף בחוקה, יוכל בית המשפט לפסול אותו.

כלומר הכנסת, לא בית המשפט העליון, היא בעלת סמכות מכוננת בלעדית. לאחר שהכנסת תכונן חוקה, שבה תיקבע סמכותו של בית המשפט לפרש את החוקים לאור החוקה, יוכל בית המשפט לעשות זאת. "המהפכה החוקתית" נוסח אהרן ברק היא דווקא התנקשות ברורה במורשת בגין.

אפשר לתמוך באקטיביזם שיפוטי ואפילו במהפכה החוקתית, אבל שרבוב מורשתו של בגין לענין זה הוא בגדר סילוף.

מי שלא השתכנע מוזמן לעיין במאמרו של בגין על "עליונות המשפט", השוכן ברוב כבוד והדר באתר האינטרנט של מרכז מורשת מנחם בגין.

הכותב הוא פרופסור למדע המדינה, אוניברסיטת בר-איל