לח"כים בליכוד לא מספיק המצב שבו 4 מתוך 9 חברי הוועדה למינוי שופטים הם פוליטיקאים. הם רוצים הכל, כאן ועכשיו, בתיאבון מטורף
לפני כשבועיים חילק השר דן מרידור לחברי סיעת הליכוד בכנסת חוברת כרומו קטנה ובה משנתו של מנחם בגין, ההוגה והמייסד הראשון, בנושאי עליונות המשפט, שלטון החוק ומעמדו של בית המשפט העליון. אתמול השתמש באותו בגין שר בכיר אחר בליכוד, גדעון סער, בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו באותו עניין. מנחם בגין עצמו היה בוודאי מתהפך בקברו אילו ידע לאן התנועה שהביא לשלטון בישראל ב-1977 מנסה להביא את מערכת המשפט במדינה.
הדילמה עכשיו היא בין מורשת בגין למורשת אלקין. ידו של מי תגבר בהקשר הזה, נזכרתי ברגע קטן אבל מכונן שנכלל בכתבה טלוויזיונית ששודרה לפני כמה שבועות בערוץ 10. זו הייתה כתבת פרופיל על בחור אחד, קצת מופנם, עם חיוך מבויש, זאב אלקין שמו. הוא ישב שם עם חברו ח"כ יריב לוין, באולם הדיונים הריק של ועדת הכנסת, והם דיברו על יוזמות החקיקה המשותפות שלהם.
גולת הכותרת של חוקי אלקין-לוין תגיע היום, בצורת הצעת חוק, לוועדת שרים לחקיקה. לפי הצעת החוק הזו, שופטי בית המשפט העליון ייאלצו לעבור שימוע מול ועדת החוקה בכנסת, שתוכל להטיל וטו על מינויים. וכה אמר אלקין, בכתבה ההיא (לא נגעתי): "התקשר אליי חבר שלי, ואמר לי שאם אני מעביר חוק אחד כזה, אני מסודר לעוד קדנציה בכנסת. אם אני מעביר חוק שני כזה, אני מסודר בעשירייה הראשונה של הליכוד. אם אני מעביר חוק שלישי כזה, אני אגיע לכלא".
באשר לשני החוקים הראשונים, אלקין צודק. באשר לשלישי, אני חושש שאלקין טועה. אם הוא יעביר גם את החוק השלישי, לא הוא יהיה בכלא. אנחנו נהיה בכלא. זה יהיה חוק שיאפשר, קרוב לוודאי, לעצור אזרח ישראלי במעצר מינהלי ללא משפט ועורכי דין עד הודעה חדשה. כמו ברוסיה הסובייטית.
אלקין לא יירגע עד שיבנה כאן רוסיה חדשה לתפארת
הרגע הנדיר הזה של גילוי לב, ועוד מול המצלמות, בעצם מספר את הסיפור כולו. איך הליכוד, תנועה מפוארת שקמה על מורשת ז'בוטינסקי (שכיבד מיעוטים והקפיד על זכויותיהם) והובלה בידי אחד מגדולי הדמוקרטים שהיו לנו כאן, מנחם בגין, איך התנועה הזו הופכת בימים אלה לנגד עינינו, לבת ערובה של ערב-רב של מתפקדים וחברי מרכז, קבוצות לחץ ובעיקר גוש גדל והולך של מתנחלים, חלקם פייגלינים, שמושכים את כל העגלה ימינה, ועוד ימינה, ואם אפשר אז עוד קצת ימינה, עד שתשקע.
ההבדל בין זאב (ז'בוטינסקי) לזאב (אלקין) דרמטי כל כך, מהותי כל כך עד כי קשה להאמין שמדובר באותה מפלגה, באותה מדינה, באותה מערכת משפט. הם רוצים שוועדה בכנסת תמנה, בעצם, את השופטים העליונים שלנו, אלה שאמורים להיות נשואי פנים, נטולי פניות, עצמאיים לחלוטין ומנותקים לגמרי מהמערכת הפוליטית ומההמולה.
נראה שלא מספיק להם המצב שכל התקשורת נכבשת ועובדת בשירותם. ולא מספיקות להם היוזמות
לחסל גם את השמאל בישראל. ולא מספיק להם המצב של היום, שבו ארבעה מתוך תשעת חברי הוועדה למינוי שופטים הם פוליטיקאים (שני ח"כים ושני שרים). הם רוצים הכל, כאן ועכשיו, בתיאבון מטורף.
אלקין עלה לישראל מרוסיה, והוא כנראה לא יירגע עד שיבנה כאן רוסיה חדשה לתפארת. זה לא שבית המשפט העליון חף משגיאות (חלקן גסות) וזה לא שהוא לא הרוויח ביקורת ציבורית ביושר. רק היום מתחוורת עוצמת הנזק שגרם לנו גדול השופטים הישראלים של דורנו, אהרן ברק, ב"מהפכה השיפוטית" שלו.
לשמחתי, בשנים האחרונות החל בג"ץ לסגת, אט-אט, מהמשלטים המיותרים שכבש. הדרך לעשות את זה היא ציבורית, שקופה, ולא בריונית ואלימה. לבג"ץ הישראלי שם מצוין בעולם, והוא הבסיס של שרידי הלגיטימציה שלנו. צריך להחליף את המים, לא לשפוך את התינוק. את הנזק הזה אי אפשר יהיה לתקן בעתיד. מישהו צריך להגיד לחברים בליכוד די, מספיק, עד כאן. למישהו הזה קוראים בנימין נתניהו.
No comments:
Post a Comment