Monday, October 31, 2011

יו"ר הכנסת על דמותו של מנחם בגין


יו"ר הכנסת ראובן ריבלין נשא דברים בפני חניכי קורס קצינים של המשטרה, והציג את תפיסותיהם הלאומיות-ליברליות של ז'בוטינסקי ובגין.

חזקי עזרא"אני, אינני רואה בתפקיד יו"ר הכנסת תפקיד ייצוגי. יו"ר הכנסת עומד בראש הרשות המחוקקת. בכך הוא מקביל, לנשיא בית המשפט העליון העומד בראש הרשות השופטת, ולראש הממשלה, העומד בראש הרשות המבצעת", כך אמר אתמול (יום א') יו"ר הכנסת ראובן ריבלין בדברים שנשא בפני חניכי מחזור 12 של קורס קצינים של משטרת ישראל וחבצלות, הלומדים בתוכנית לימודים לתואר ראשון בחוג ללימודים רב תחומיים באוניברסיטת חיפה.

נושא הרצאתו של ריבלין היה חשיבות חופש הביטוי במדינה דמוקרטית והוא הציג את תפיסותיהם הליברליות בדבר חשיבותו הרבה של חופש הדיבור של זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין שעומדות בבסיס התפיסה הלאומית-ליברלית.

בהקשר זה סיפר ריבלין על הצעתו של בגין בשנת 1956 לתיקון "חוק יסוד הכנסת", בו הציע להכניס סעיף הקורא להגבלה עצמית של בית הנבחרים, המבצר את מעמד חופש הביטוי ואוסר, בין היתר, על הכנסת לחוקק חוק שיש בו הגבלת חופש הביטוי בכתב או בעל פה.

"סביר להניח שהיום בגין היה מואשם בכך שהוא איננו פטריוט מספיק; בכך שאיננו ימני מספיק, בכך שהוא נתון לכאורה להשפעתם ההרסנית של אליטות מהשמאל", אמר והוסיף, "אילו הצעתו של בגין הייתה מתקבלת 'חוק החרם' והצעות חוק נוספות, - פרי גאוותה המפוקפקת של הכנסת ה 18 - המגבילות את חופש הביטוי, לא היו כלל מובאות להצבעה".

עוד הוסיף ריבלין, כי גם היום הוא מאמין שרק נימוקים כבדי משקל מסוגלים להצדיק פגיעה בחופש הביטוי וכאשר מדובר בחברי כנסת, חופש הביטוי אמור להיות כמעט מוחלט. "אני שייך למסורת לאומית-ליברלית גאה המאמינה ביחיד, בחופש הביטוי שלו ובחופש ההתארגנות שלו, כמו גם בזכותו להיות חלק מלאום, חלק מחברה, עם ומולדת", ציין.

"רבים מחברי הקואליציה היום כלל לא מכירים את החוויה של הנרדפות, את חווית הגלות באופוזיציה, את המאבק למקור פרנסה כאשר אינך חבר ה'הסתדרות'. הם, נולדו לתוך הליכוד או גוש הימין, כמפלגת שלטון. לצערי, הם שכחו את המדרון התלול לעיתים שבין משילות לבין סתימת פיות, חס וחלילה. לעיתים נדמה, שגם חבריי הצעירים לליכוד, שכחו את הקרקע האידיאולוגית עליה צמחה וממנה ניזונה המפלגה. אבל המשחק דמוקרטי מכריח אותנו לזכור כי לא לעולם חוסן. ההגנה על חופש הביטוי, תהיה שוב הכרחית גם ל"רוב", ביום בו הוא יהפוך למיעוט", אמר.

יו"ר הכנסת אף ציין את חשיבותה של אוניברסיטת חיפה בחוויה הישראלית, כמקום שממחיש את החיים המשותפים בישראל ומייצג את החוויה הישראלית בצורה המוחשית ביותר.



עקיבא אלדר מתגעגע למנחם בגין



שנים אחדות לפני רצח שני הצעירים הפלסטינים שחטפו את נוסעי קו 300, פירסמתי כאן כתבה על עיתונאי פלסטיני ממזרח ירושלים, שהתלונן כי בעת שהיה במעצר מינהלי הוא עונה בידי חוקרי השב"כ. לא רצח ואף לא שבירת עצמות. סתם "טלטולים", השפלות ולילות ללא שינה (החשד, אגב "חברות בארגון עוין" - הפתח).

בניגוד לשמעון פרס, איש "מחנה השלום" שנתן יד לטיוח פרשת קו 300, הורה ראש הממשלה אז, מנחם בגין, מנהיג "המחנה הלאומי", לחקור ביסודיות את טענותיו של הצעיר הפלסטיני. החקירה, שנוהלה בידי פרקליט המדינה אז, גבריאל בך, הסתיימה בהדחתם של שני חוקרי שב"כ ובהנחיות קפדניות שאסרו על שימוש בעינויים בחקירתם של עצירים ביטחוניים.

נקל לתאר איזו מהומה היתה קמה בכנסת, אילו מישהו בדרג המדיני או המשפטי היה מעז לגעת היום בשערות ראשו של איש ביטחון, בגלל שהלה "בסך הכל פגע בערבי". ספק גדול אם מנחם בגין היה מתכבד לשבת היום בספסלי הליכוד. בגין, ששימש סנדק לח"כ יריב לוין (ליכוד), מבאיש ריחו של בית המשפט העליון ואבי הצעת החוק להגדיל את הפיצוי על לשון הרע, לא היה מוצא את מקומו בכנסת ה-18, שפותחת היום את מושב החורף שלה.

הוא היה נחשב לעוף מוזר גם בעיני רבים מחברי סיעת קדימה, בהם יו"ר המפלגה ציפי לבני והטוען לכתר, שאול מופז. המאבקים שבגין ניהל לביצור שלטון החוק, שמירה על זכויות אדם וחופש הביטוי, אינם מושכים גם את לבה של מנהיגת מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ'. את סדר היום "השמאלני" הזה, היא מעדיפה להשאיר לזהבה גלאון וחבריה במרצ.

יוזמיהן של הצעות החוק האנטי-דמוקרטיות שעברו בכנסת ואלו שממתינות על שולחנה, מציגים את תומכיהן כ"פטריוטים". המתנגדים מתוארים כ"יפי נפש", שמפקירים את ביטחון המדינה. בנייר עמדה שפירסמו פרופסור מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הם בוחנים את משנתו של בגין ומראים שאפשר להיות גם בעל תפישה רחבה של הדמוקרטיה, גם פטריוט וגם מחויב לביטחון המדינה. אף כי הציטוטים מובאים מנאומיו של בגין בכנסת בתקופת היותו מנהיג האופוזיציה בכנסת, הוא היה בדרך כלל נאמן לעקרונותיו גם בהגיעו לשלטון.

איש אינו יכול להטיל ספק בדאגתו של בגין לביטחונם של אזרחי ישראל. והנה, בדיון שהתקיים במליאת הכנסת ב-20 בפברואר 1962, על הצעת חוק לביטול תקנות ההגנה (שעת חירום) אמר בגין: "קיומן של תקנות אלו מעלה סימן שאלה מעל זכויות היסוד של כל אזרח בישראל... שמענו טענה לפיה אולי צדקה עשו עמנו הבריטים על שהותירו לנו, בעזבם את הארץ, את התקנות משנת 1945. זוהי טענה מוזרה מאוד... אם לא נאה היה למדינת ישראל לחוקק חוק כזה, או שכמותו, הנאה לה למדינת ישראל להחזיק בחוק הזה?"

באותו נאום דחה בגין את הטענה שאין להעניק לאזרחי ישראל הערבים שוויון זכויות מלא, מפני שהם לא משרתים בצבא. "זאת טענה מוזרה", הוא אמר. "אנחנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערבים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא... אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, לאום ומוצא".

לפני כן, בנאום שנשא בכנסת בדצמבר 1959, אמר מנחם בגין כי "איננו מקבלים את הדעה הרשמית למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה".

כבר בשנת 1956, כשהדמוקרטיה הישראלית היתה בחיתוליה, הציע בגין שהכנסת "לא תחוקק שום חוק שיש בו הגבלת חופש הביטוי בכתב, או בעל פה". כמה נורא, שכעבור יותר מ-50 שנה, אפילו העיקרון הדמוקרטי המובן מאליו הזה מוטל בספק בכנסת ישראל. מנחם בגין, מי יגלה עפר מעיניך

Sunday, October 23, 2011

זכרונות מפגישה עם מנחם בגין ב- 1991


בפעמים הבודדות שבהן הצטלבה דרכו של רם שפר עם זו של מנחם בגין, זה נגמר בדמעות.
אליענה שפר
רם שפר, עתודאי רפואה צעיר ואחי הבכור, חיפש דרך נוספת לגרד כמה שקלים כדי לממן רכב ראשון שרצה לרכוש. הוא פנה לחברת סיעוד וכוח אדם, וזו ביקשה ממנו להתייצב למשמרת לילה במחלקת שיקום אורתופדי בבית החולים איכילוב.
המשימה: "להשגיח על אדם קשיש". מנחם בגין סער יעקב,לע''מ

עם ספר טוב, ערמת עיתונים וכמה חטיפי שוקולד, כדי להעביר את הלילה, התייצב שפר הנינוח בשערי המחלקה. שני מאבטחים חמורי סבר ואחות דואגת קיבלו את פניו. "אתה יודע על מי אתה הולך להשגיח?" שאלה. "כן, על אדם קשיש שעובר שיקום", ענה אחי.

"זה לא סתם קשיש", נזעקה האחות. "אתה רואה את המאבטחים האלו? הם שומרים על החולה שלך, על מר מנחם בגין, ראש הממשלה לשעבר".

עד היום אחי זוכר את הרעד שתקף אותו. "הלב שלי עצר, התחלתי להרגיש זיעה קרה על המצח. נכנסתי לחדר ובשעה הראשונה פשוט בהיתי באדם שבעיני משפחתי ובעיניי היה ענק הענקים. בשעה הראשונה ישבתי והסתכלתי עליו. ידעתי שאסור לי להפריע לו. הוא לא היה הבגין שגדלנו על ברכיו, לא אותו הבגין שאמי כל כך העריצה, לא אותו הבגין שהלכנו לשמוע אותו בנאומי הכיכרות.

"הוא היה צנום מאוד, עייף, קטן, אבל החיוך שהופיע לרגע בעיניו הזכיר לי כי הוא אותו בגין. אלא שמעבר לבגין של העם, של כולם, רציתי לספר לו שהוא הוא הבגין שלי, הבגין של המשפחה שלי, הבגין שאני חייב לו מילה אחת גדולה: 'תודה'".

שם השולח: מנחם בגין

רם נקרא על שם אביה של אמי, אברהם, שעונה למוות בכלא מאזה שבדמשק. הוא היה מחסידיו והולכי דרכו של לא אחר מאשר מנחם בגין. הוא חינך בדרכו את שמונת ילדיו בחאלב שבסוריה, והשם מנחם בגין הוזכר לא מעט בביתם. אברהם שהינו הבריח מאות יהודים מסוריה לישראל, דרך הרי סוריה והרי הלבנון. לאחר שנתפס הוא עונה למוות במכות חשמל.

כשאמי ברחה ארצה, עם כמה מאחיה, לאחר מות האב, היא זכרה שאביה אמר לה לפנות לעזרה למנחם בגין או לרחל ינאית בן צבי, שהייתה אז אשת נשיא המדינה. רצה הגורל וגברת בן צבי היא שהושיטה יד ראשונה לילדיו של אברהם שהינו, ובימיהם הראשונים בישראל אמי ואחיה התגוררו בבית הנשיא.

רם אחי נולד עם בעיות אוזניים קשות. במשך השנים עבר יותר מ-20 ניתוחים

קשים כדי להציל את שמיעתו. במהלך הניתוחים, כשהיה בן שלוש, הוא הושם בגן ילדים שלא היה מותאם לצרכיו המיוחדים.

זה היה בתחילת שנות ה-70, בבת ים הקטנה ומול הביורוקרטיה של מוסדות מפא"י, שהייתה אז בשיאה. למרות פניות ובקשות אין-ספור של הוריי להעביר אותו לגן מתאים – הם לא נענו.

ואז, בצהריים אחד שבו הייאוש כמעט הפך לאדונם של הוריי, נזכרה אמי במשפט של אביה: "תפנו לבגין אם אתם צריכים עזרה". בגין היה אז ראש אופוזיציה לוחם, ולהגיע אליו ישירות היה אפשרי רק דרך מכתב. אמי ישבה, כתבה לבגין על אודות אחי רם, וסיפרה לו מי היה אביה. כעבור עשרה ימים בערך הגיע אבא עם מכתב וחיוך על הפנים. על המעטפה הייתה רשומה הכתובת שלנו בכתב יד, ושם השולח: מנחם בגין.

אמי פתחה את המכתב בידיים רועדות ושם נחו להם שלושה דפים, כולם כתובים בכתב ידו של בגין. המכתב היה מלא רגש ומילות תודה על מעשיו של אביה. בהמשכו סיפר בגין כי כבר יצר קשר עם הגורמים האחראים, ובתוך ימים ספורים ישלח מכתב קבלה לגן מתאים עבור אחי.

"אף ילד בישראל לא יישאר ללא חינוך וגן המתאימים לו", הוא כתב. וכך היה. אחי החולה, שאוזניו היו חבושות לאחר כמה ניתוחים, הועבר לגן מתאים.

כ-20 שנה מאוחר יותר ישב אתו רם בבית החולים וסייע לו לקרוא את כותרות העיתונים והמאמרים שבגין הצביע עליהם. "קראתי לו כמה כותרות והגרון שלי היה חנוק מדמעות", משחזר אחי, "ואז הפסקתי ופניתי אליו בראש מורכן, כמו שפונים לכהן הגדול בבית המקדש: 'מר בגין, תרשה לי לומר לך תודה על הזכות לפגוש אותך, ותודה גדולה יותר כי אני כאן היום לומד רפואה, כנראה הרבה בזכותך'.

"בגין חייך, ושאל רק: 'מדוע בחור?' סיפרתי לו מי אני, מה הוא עשה בשבילי ומה הייתה המשמעות שלו עבור משפחתה של אמי ושלנו. הוא חייך והורה לי לסיים את לימודי הרפואה וכך להודות לו. עבורי זה מפגש שסגר מעגל. בסיום אותה משמרת רצתי לטלפון הציבורי, התקשרתי לאמי וכשאני בוכה בלי הפסקה, וסיפרתי לה על הכבוד הענק שנפל בחלקי להיות במחיצתו, ולו ללילה אחד".

^

Sunday, October 9, 2011

זוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' שכטמן, הגיע למרכז בגין

במסגרת עריכת מסיבת עיתונאים, הגיע אל מרכז בגין זוכה פרס נובל לכימיה לשנה זו למרכז בגין והתארח בו.

הוא הסכים להצטלם עם משתתפי תוכנית עמיתי ממשל


וכן שוחח עם ראש המרכז, הרצל מקוב


מזל טוב!