Saturday, April 30, 2011

ישראל השנייה השתקפה באצ"ל

משה פוקסמן-שעל | האצ"ל: ישראל השנייה

בחול המועד פסח 1931 פרשה מארגון "ההגנה" קבוצת לוחמים ירושלמית והקימה את הארגון הצבאי לאומי (האצ"ל). האצ"ל הלך התרחב, ונהפך לארגון מחתרתי בן אלפי לוחמים ולוחמות ברחבי הארץ. הוא לא הסתפק בפעולות הגנה נגד הכנופיות הערביות, אלא אימץ גם פעולות תגמול התקפיות. בנוגע לבריטים, האצ"ל שלל את שיתוף הפעולה עמם, ופתח במאבק מזוין כדי לגרשם מארץ ישראל.

אך היה הבדל משמעותי נוסף בין האצ"ל להגנה והפלמ"ח. המרכיב האנושי של הארגון היה הרבה פחות הומוגני מזה שלהם: חניכי בית"ר מאירופה לחמו שכם אל שכם עם לוחמים שעלו מארצות המזרח (די להציץ ברשימת תשעת עולי הגרדום: אלקחי ודרזנר, וייס ונקר, קשאני ופיינשטיין, חביב, בן יוסף וגרונר). דתיים ומסורתיים "אכלו מאותו מסטינג" עם חילונים גמורים. מפקד הארגון דוד רזיאל, שנהרג בעיראק, היה בעצמו בוגר ישיבת מרכז הרב. לוחמי האצ"ל היו "ישראל השנייה" - ימנים, מזרחים ודתיים. לא אליהם התכוון חיים גורי כאשר כתב על "יפי הבלורית והתואר".

בקיץ 1948 יצאו לוחמי האצ"ל מן המחתרת, והקימו את תנועת החרות בראשות מנחם בגין. בבחירות לכנסת הראשונה הם נאלצו להתמודד על קולות הימין מול המפלגה הרוויזיוניסטית הוותיקה. תנועת החרות זכתה ב-14 מנדטים, התנועה הרוויזיוניסטית לא עברה את אחוז החסימה. לוחמי האצ"ל המזרחים אפשרו לעולים הרבים מצפון אפריקה וארצות ערב להרגיש "בבית" בתנועת החרות, והיוו מנוף אלקטורלי, שהלך והתעצם עד שבמאי 77' התנועה נהפכה למפלגת השלטון.

גם הלוחמים הדתיים השפיעו על אופי התנועה, ומשכו אליה קהלים רבים שהבית הטבעי שלהם היה המפלגות הדתיות. אין פלא שבערב המהפך הודה בגין בנאום הניצחון ללוחמיו מהמחתרת, שאותם כינה "אחי גיבורי התהילה".

ברית זו, שנוצרה בין המזרחים, הדתיים והימין במחתרת, נהפכה לכוח הפוליטי הדומיננטי בישראל מאז המהפך ועד ימינו אנו.

הכותב הוא דוקטורנט להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסגן ראש מרכז בגין

Friday, April 22, 2011

בגין וארגנטינה


מקורביו של מנחם בגין הכחישו את הפרסום ב"טלגרף" לפיהם העביר נשק לארגנטינה במהלך מלחמת פוקלנד כדי לנקום בבריטים על מות חברו לאצ"ל בימי המנדט: "היו לו יחסים מצוינים עם תאצ'ר"

מקורביו של ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין, הגיבו בפקפוק לפרסום הבוקר (חמישי) ב"טלגרף" הבריטי, לפיו ספר חדש בארגנטינה טוען שראש הממשלה לשעבר סיפק למדינה נשק במהלך מלחמת פוקלנד - כדי לנקום בבריטניה על הוצאתו להורג של ידידו דב גרונר, בתקופת המנדט.
"מדובר בקישור שעל פניו הוא מאוד מופרך", אמר לוואלה! חדשות כותב הביוגרפיה של בגין, אבי שילון. "מעבר למאבק בבריטים - שבגין ראה בהם כובשים - הוא לא ראה בהם כוח אימפריאליסטי, ולא הייתה לו שנאה כלפיהם, אלא להיפך. בתחילת מלחמת העולם השנייה הוא הסכים עם הקו שקבע את הפסקת הפיגועים נגד הבריטים, ואף רחש הערכה לשיטה הדמוקרטית שלהם", אמר שילון.




לדבריו, "הנקמה של בגין" בבריטים כבר יצאה לפועל עוד טרם הקמת המדינה, אז הורה על מבצעים נגד אנשי המנדט. "לא סביר שגם 30 שנה לאחר מכן הוא ירצה לנקום בהם. הוא גם מעולם לא אישר פעולת ענישה קולקטיבית. הפעולות שלו היו ממוקדות".

שילון מסביר שבגין אמנם נהג לשייך סיבות היסטוריות לפעולותיו, אך לא השתמש בהן כגורם כדי לתרצן. לדוגמה, כאשר החליט בגין לצאת למלחמת לבנון, הוא נימק את החלטתו, בין היתר, ברצונו לסייע לנוצרים בלבנון, כדי לא להפקירם "כפי שהפקירו את היהודים בשואה", לדברי שילון, "זה טיעון בגיניסטי קלאסי".


דברים אלה, אומר שילון, דומים לכאורה לציטוט שמייחסים לבגין כעת, לפיו סיפק נשק לארגנטינה כדי "שישתמשו בו נגד האנגלים", במטרה עקיפה לנקום את מות חברו לאצ"ל. "גם בהנחה שהפרסום נכון - מה שלא נשמע כך - יכול להיות שבגין רק זרק משפט כלשהו לחלל האוויר. אך לא בגלל הטיעון הזה הוא החליט לעשות את שעשה", הוא מסכם.

"שטויות מטופשות, הוא העריך את הבריטים"

גם נשיא מרכז בגין, הרצי (הרצל) מקוב, לא מתרשם מהפרסום, שבעקבותיו שוחח הבוקר עם כמה אנשים שהיו מקורבים ביותר לבגין. אלה טענו בפניו כי "אין סיכוי" שדברים מסוג זה נאמרו. "אלה דברים מופרכים", קובע מקוב. "היחסים עם ארגנטינה החלו עוד לפני עלייתו של בגין לשלטון, כך שבוודאי הוא לא התחיל במשלוחי נשק מתוך כוונה לנקום". כמו כן, אומר מקוב, "'אין חיה כזאת' שנציגי חברת נשק נפגשים ישירות עם ראש הממשלה".
גם יחיאל קדישאי, שהיה ראש לשכתו של בגין ונחשב עד היום לאחד האנשים שהיו מקורבים לו ביותר, אמר כי מדובר ב"הבל הבלים, שטויות וטיפשות". קדישאי ובגין נפגשו עם ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר במהלך המלחמה, ולדבריו, הוא התרשם כי בין שני ראשי הממשלות שררו יחסים מצוינים. לטענתו, בגין מאז ומעולם "העריך את הבריטים כעם, למרות שהם התכחשו למה שעשו בפלסטינה והתכחשו למנדט". הוא טוען בתוקף כי לבגין "לא הייתה כל סיבה להתערב ביחסים בין בריטניה לארגנטינה".
קישורים:

אזור מרכז בגין מלפני 130 שנה

הנה לפניכם מפה שפורסמה ב- 1882 ע"י החוקר הגרמני גוטה
(H. Guthe)
והוא מראה את האזור ממערב ודרומית לעיר העתיקה


וסימננו כמה אתרים מסביב למיקום של מרכז בגין דהיום

1. טחנת הרוח שבנה השר משה מונטיפיורי מעל שכונת ימין משה ומשכנות שאננים

2. הבתים הראשונים של משכנות שאננים

3. בית החולים לחולי העיניים ע"ש סנט' ג'ון

4. המגדל הטורקי שלאחר מכן יהפוך למשכנה של הקונסוליה הבריטית והעומד היום מעל הכנסיה הסקוטית ע"ש סנט' אנדרוז

^