ישנה אי קוהרנטיות בכתבה. מצד אחד היא מציגה את הפתרון ע"פ בגין לשליטתה של ישראל בירושלים כבירת ישראל, בה תינתן למועצות דתיות לנהל את נכסיהן הדתיים לפי עניינם, בכפוף לחוקי מדינת ישראל שמעניקה להם את הרשות הזאת. מנגד משתרבב בכתבה הצעת חלוקה משנת 1947 לפי ירושלים תהיה בינ"ל ותנוהל במעצות דתיות נפרדות השולטות על שטחים שיחולקו בין הדתות. אין בין הצעה הראשונה לשניה דבר משותף. לפי המובן מן הכתבה ראה מנחם בגין את ירושלים כבירת ישראל ומתוקף חוקותיה ולפי הסכמה עם ראשי הדתות להן אתרי דת בירושלים, ינתן לכל דת וקהילה רלוונטית זכות לנהל את כנסייתה/מסגדה בעצמה ולפי אמונתה, ובלבד שכל זאת יהיה בכפוף לחוקי המדינה ולחוק הבינ"ל. מעולם מנחם בגין לא הסכים להפקיע את ריבונות ישראל מן העיר כולה.
1 comment:
ישנה אי קוהרנטיות בכתבה. מצד אחד היא מציגה את הפתרון ע"פ בגין לשליטתה של ישראל בירושלים כבירת ישראל, בה תינתן למועצות דתיות לנהל את נכסיהן הדתיים לפי עניינם, בכפוף לחוקי מדינת ישראל שמעניקה להם את הרשות הזאת. מנגד משתרבב בכתבה הצעת חלוקה משנת 1947 לפי ירושלים תהיה בינ"ל ותנוהל במעצות דתיות נפרדות השולטות על שטחים שיחולקו בין הדתות. אין בין הצעה הראשונה לשניה דבר משותף. לפי המובן מן הכתבה ראה מנחם בגין את ירושלים כבירת ישראל ומתוקף חוקותיה ולפי הסכמה עם ראשי הדתות להן אתרי דת בירושלים, ינתן לכל דת וקהילה רלוונטית זכות לנהל את כנסייתה/מסגדה בעצמה ולפי אמונתה, ובלבד שכל זאת יהיה בכפוף לחוקי המדינה ולחוק הבינ"ל.
מעולם מנחם בגין לא הסכים להפקיע את ריבונות ישראל מן העיר כולה.
Post a Comment