יוסי שריד מייחל ל"תותח הקדוש" של האלטלנה

איפה הוא, התותח הקדוש, כשזקוקים לו בדחיפות; איפה כל אלה, המתיימרים להיות תלמידי בן-גוריון וממשיכי דרכו

מקור

^

העדות על ירי על לוחמי האצ"ל בלתי-חמושים מהאלטלנה

.

^

הרצל מקוב על ההחלטה לאתר את שרידי האלטלנה

"הרצל מקוב, מדוע להוציא את שרידי האנייה אלטלנה מן המצולות דווקא כעת?"

שיחת היום

מאת אילן ליאור

שישים ושלוש שנה אחרי שהוטבעה, יוזמים משרד ראש הממשלה והמרכז למורשת מנחם בגין מבצע בניסיון למשות את שרידי אניית האצ"ל אלטלנה ממצולות הים, מול חופי תל אביב. צוללנים צפויים להתחיל בחיפושים אחר השרידים בתוך כמה שבועות. אם ייאתרו חלקים מהאנייה יפעלו להעלותם אל החוף ואחר כך ייעשה בהם שימוש להקמת אנדרטה. הרצל מקוב, ראש מרכז מורשת מנחם בגין, הוא ממובילי היוזמה.

הרצל מקוב, אחרי 63 שנה הגיע הזמן להוציא את השלדים מהארון?

"בהחלט כן. יכול להיות שמזמן הגיע הזמן, אבל ההזדמנות היא היום כיוון שהממשלה החליטה על פרויקט מורשת. אנחנו חושבים שזה חלק מהמיתוסים, האתוסים שמלווים את הקמת מדינת ישראל".

למה העליתם דווקא עכשיו את היוזמה?

"מבחינתנו, העניין של אלטלנה לא מת אף פעם. לפני שלוש שנים עשינו משט הצדעה של ספינות, לציון 60 שנה לאירוע. לא מזמן נקבעה אנדרטה מחודשת בחוף תל אביב בטיילת, מול המקום שבו זה אירע. כרגע אנחנו חושבים שיש הזדמנות לעשות את זה בעקבות ההחלטה של הממשלה להקצות כספים לאתרי מורשת".

מה המטרה של הוצאת האנייה מהמצולות? מה תעשו איתה?

"זה מותנה קודם כל במה אפשר יהיה להוציא. עברו למעלה מ-60 שנה ולא ברור באיזה מצב זה יהיה. הכוונה היא ליצור אנדרטה בעזרת החלקים שיימשו".

שווה להשקיע בזה כל כך הרבה אנרגיה וכסף?

"אנחנו לא יודעים עוד להגיד אם זה כל כך הרבה כסף. מדברים כרגע על 200-300 אלף שקל, זה לא סכום גדול להשקעה במונומנט כזה. אנחנו חושבים שהמסר - לא רק תיקון העוולות ההיסטורי - המסר לחברה הישראלית היום שעולה מאלטלנה, המסר שיצר מנחם בגין של 'מלחמת אחים לעולם לא' הוא מסר מאוד רלוונטי".

ראש הממשלה אמר השבוע שהלקח מפרשת אלטלנה הוא הצורך באחדות בעם. אתה לא חושש שהוצאת האנייה תשיג בדיוק את המטרה ההפוכה ותעורר שוב ויכוח והאשמות?

"לא. אני חושב שזה היתרון של הזמן שעבר, כבר אין האשמות. מצד אחד לא יאמרו שמדובר על ניסיון לפוטש, ומצד שני הכאב על אובדן החיים ועל הפגיעה שהיתה הוא כבר כזה שזה יאפשר לראות את העתיד ולא את העבר".

אתה מזדהה עם המודעה שפרסם משרד הביטחון לקראת טקס האזכרה שלפיה אנשי אלטלנה נרצחו?

היום, אחרי 63 שנים, לא הייתי משתמש במונח הזה. אבל אני חושב שבהחלט זה לא מופרך לומר אותו".

למה לא היית משתמש בו?

"משום הרצון שלא באמת לפתוח את הפצעים האלה".

אתה עוד כועס על מה שקרה?

"יש בי כאב, כבר לא כעס. הכאב נובע מכמה מישורים. המישור הראשון והמשמעותי ביותר זה אובדן של חיים. הכאב הנוסף הוא על אובדן כלי המלחמה, כלי הנשק, שהיו יכולים לשרת את מדינת ישראל ההולכת וקמה אז. בשל חוסר האמון שהיה אז, זה הלך לאבדון. הכאב הנוסף האחרון הוא באמת על רמת האי אמון ששררה אז בין החלקים השונים של הציבור שבמידה רבה הביאה לטרגדיה הזאת".

במודעה לא נכתב מי היו הרוצחים. אתה יכול להצביע עליהם?

"האחריות היא של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. אין פה שאלה. יש להצטער על ההתלהבות של חלק מהאנשים שהיו מעורבים במילוי פקודתו".

מבחינתך האיש מאחורי הרצח הוא ראש הממשלה דאז?

"אני לא השתמשתי במלה רצח, אבל האיש שעומד מאחורי הטרגדיה הזאת ונושא באחריות לה הוא דוד בן גוריון".

האם ה"אלטלנה" תעלה?

המדינה רוצה למשות את אלטלנה מהמצולות

הממשלה תנסה לאתר את שרידי הספינה

מאת ברק רביד

משרד ראש הממשלה והמרכז למורשת בגין צפויים להוציא בשבועות הקרובים משלחת חיפוש תת-ימית, כדי לאתר את המקום שבו הוטבעו שרידי אניית האצ"ל "אלטלנה". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בטקס האזכרה להרוגי אלטלנה בתחילת השבוע, כי סיפורה של הספינה ישולב בתוכנית אתרי המורשת הלאומיים.

לדברי גורם בלשכת ראש הממשלה, ההצעה לנסות ולאתר את שרידי אלטלנה הגיעה למשרד ראש הממשלה מהמרכז למורשת בגין. ראש אגף תשתיות המורשת, ראובן פינסקי, ומזכיר הממשלה, צבי האוזר, התלהבו מהרעיון והעלו אותו בפני נתניהו, שבירך על כך.

לפרויקט יוקצו בשלב ראשון כ-200 אלף שקל, שיושקעו בשיגור משלחת חיפוש תת-ימי עם ציוד מיוחד לאיתור ספינות טבועות. המטרה בשלב הראשון היא לאתר את המקום שבו הוטבעו שרידי אלטלנה. לאחר מכן, ייבחנו כמה רעיונות להנצחת האנייה והסיפור סביבה, כגון הקמת אנדרטה בלב ים או משיית חלקים מהאנייה לשם הקמת אנדרטה על החוף. כיום קיימת אנדרטה קטנה לאלטלנה בטיילת בתל אביב.

"אנחנו רוצים לשמר את המורשת והסיפור של האלטלנה ובמיוחד את הערכים שסביבו", אמר גורם בלשכת ראש הממשלה, "במיוחד חשוב לשמר כך את הערך של מניעת מלחמת אחים ושמירת האחדות בעם".

ביוני 1948 השתמשו אנשי האצ"ל בספינה אלטלנה להביא לישראל משלוח נשק גדול, שנועד לאנשי הארגון. לאחר שעגינת הספינה באזור כפר ויתקין סוכלה ע"י כוחות צה"ל, המשיכה אלטלנה לחופי תל אביב. לאחר שאנשי האצ"ל סירבו להסגיר את הנשק לצה"ל, הורה ראש הממשלה דוד בן גוריון להפגיז את האנייה. בחילופי האש באותו יום נהרגו 16 מאנשי האצ"ל ושלושה חיילי צה"ל.

האנייה עלתה באש וצפה על צדה כמה חודשים מול חופי תל אביב, עד שבן-גוריון הורה לחיל הים לגרור אותה מהחוף ולהטביע אותה בלב ים. לפי אחת הגרסאות, בן-גוריון אף הורה לפרק את אלטלנה לחלקים ולהטביע אותם בנפרד. להערכת הגורמים שעוסקים באיתור האנייה, היא שקועה במרחק של כ-10 קילומטרים מהחוף ובעומק כ-70 מטר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בטקס האזכרה השנתי להרוגי אלטלנה ביום ראשון, כי בדיעבד הוא סבור שהפקודה לירות על הספינה היתה "נמהרת ומוטעית", והוסיף כי "ייתכן שאחת הסיבות שניתנה היא חוסר ביטחון מספיק של הממשלה הצעירה בסמכותה, ומתוך חשדנות ואי אמון שלא היו במקומם, ואנחנו יודעים בדיעבד עד כמה לא היו במקומם".

מבצע "אל תעלה נא"

שרטון מול גורדון

מאת אמיר אורן

מתוך יומן המבצעים של חיל הים, סודי ביותר, 30.10.49, 15:20. אל: מבצעים. מאת: קצין המשמרת, ק-28, הפריגטה אח"י "מבטח": אלטלנה טובעה 15 מייל כיוון 289 מיפו, עומק 165 פאדום, הגדרת המקום 3206 53428. זמן גריניץ' 11:30. קורס 095. מצב הים שקט.

פאדום היא מידה ימית, לערך 183 ס"מ. מכאן שאלטלנה שקעה, ביום הטיבוע, לעומק של כ-300 מטרים. זה קרה שנה וחצי לאחר הקרב בין צה"ל לאצ"ל, שהתרחש ב-22 ביוני 1948, כאשר סיימה את הפלגתה בשרטון מול תל אביב, בין הרחובות פרישמן וגורדון. באותו יום בשנה שלאחר מכן נעשתה למקדש-מעט למנחם בגין ולתומכיו, באופן שהרתיח את ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. בסיס יפו של חיל הים פירק מהאנייה חלקי מכ"ם, לשימושו, אך בן-גוריון קץ בעלייה לרגל. הוא מינה את נאמנו, האלוף שלמה שמיר, למפקד חיל הים, והנחה אותו לסלק את הגרוטאה בטרם תהפוך לאנדרטה. בן-גוריון המתין עד שבגין ייצא למסע ממושך באמריקה והורה לשמיר לבצע את הסילוק. המבצע הושלם באוקטובר 1949 ותועד. "שלחו מיד צלם של חיל הים עם צלמוניה קולנוע לבסיס יפו, שיתייצב שם בין 6 ל-7", הורה מפקד החיל לקצין המבצעים.

נתוני יומן המבצעים, שמיקמו את הטיבוע לערך מול נבי רובין, נמצאו בשעתם במסגרת עבודה לתואר דוקטור שערך אלוף-משנה במילואים דודו שי"ק, לשעבר סגן מפקד שייטת 13. הם עמדו לשמש סרט שתיכננו לפני כשש שנים מיכה פרידמן ואחרים, אך הפקתו הוקפאה כשלא נמצא לו מימון.

תת-אלוף רם רוטברג, מפקד השייטת לשעבר וכיום אחד משלושת המתמודדים על המינוי למפקד חיל הים, העריך אז כי ספינות החיל יוכלו לאתר את מיקומה המדויק של אלטלנה, למרות התזוזות בים ובקרקעיתו בששת העשורים שחלפו. קשה (או יקר) יותר להעלות אותה.

לדברי צוללן מנוסה, בעלי חברה הפועלת מתחת למים לאבטחת קידוחי גז ונפט ולהנחת כבלי סיבים אופטיים, "המיומנות קיימת בישראל. הבעייה העיקרית היא העומק. אם אלטלנה נמצאת על המדף היבשתי, רק 30 או 40 מטר מתחת למים, נוכל להגיע אליה בצלילה פשוטה, ואז תלוי כמה ימים יידרשו לנו לסרוק את המשבצת. אנחנו מדברים על מאות דולרים לצולל, כפול מספר צוללים, כפול מספר הימים. בעומק של יותר מ-200 מטר, כפי שאפשר להבין מיומן המבצעים, העלויות הופכות להיות אסטרונומיות. צריך להביא מקפריסין כלי מיוחד, שעולה 44 אלף דולר ליום".

הרבה פחות מכך - "סכום ידוע של כסף, וכמו כן חבילות עם חפצים יקרי ערך, אבנים טובות ותכשיטים וכמות של סמים מרדימים (נרקוטיים)" - היה בקופת אלטלנה, שנפרצה ושתוכנה נעלם עם השתלטות צה"ל עליה. הסכום נאמד ב-400 אלף פרנקים צרפתיים, 550 דולר ועוד "סכום ניכר של דולרים אמריקאים אשר רב החובל החזיק בקופתו עבור המנוח אברהם סטבסקי, שנחשד ברצח חיים ארלוזורוב וזוכה ממנו". חקירות בחיל הים, במטכ"ל ובמשרד הביטחון גילגלו את הכדור בלהטוטנות מגורם לגורם ומקצין לקצין. לבסוף מונה שמאי: "המהנדס קירשטיין נקבע לערוך אקספרטיזה מוסמכת באנייה "אלטלנה" על מנת למנוע סיבוכים", דיווח קצין המנהלה של חיל הים, אריה (לובה) אליאב, לשקולניק, הלוא הוא לוי אשכול.

פרקליטו של פיין לא הירפה, עד שלבן-גוריון נמאס, והוא הורה לשליש שר הביטחון, רב-סרן נחמיה ארגוב, למסור לתובע הכללי הראשי של צה"ל, רס"ן אברהם גורלי, את ההודעה הבאה, שנועדה לפרקליט: "האחראים לאנייה אחראים לפשע הכבד ביותר שנעשה למדינת ישראל, והאנייה הוחרמה". הפרקליט הנמען היה עורך דין מקס זליגמן, שמשרדו מייצג היום את הנאשם אהוד אולמרט.

תמונה של ה"אלטלנה" בראשית 1949

מצאנו את התמונה בסרט התיעודי שהורכב מהסרטים שצילם פרד מונוזון ונקרא

"I Was There"

שתי תמונות של אוניית הנשק ה"אלטלנה"

בשיטוט באינטרנט, נמצאו שתי תמונות אלה כאן:

מכתב תגובה בעיתון "הארץ" בנושא האלטלנה

מכתבי בעיתון הארץ

בתגובה על מכתבים למערכת "אלטלנה והקשר הצרפתי" ("הארץ", 26.6)

דן יהב מציין שלושה ספרים ולא מציין את ספרו של יעקב תבין, "החזית השנייה - האצ"ל בארצות אירופה 1946-1948", שיצא לאור ב-1973 והיה בעצם הדוקטורט שלו. נמצא בו חומר רב ומפורט על המגעים של האצ"ל עם ממשלת צרפת, כולל פרשת אלטלנה, תצלומי מסמכים רשמיים ותכתובת ענפה. בעניין הערתה של ד"ר צילה הרשקו, תבין מציין את ז'אק בוסאיי כמנהל לשכתו של ג'ורג' בידו, אשר נפגש תכופות עם שמואל אריאל.

אשר לטענה של דן יהב, כי גרסת בן גוריון היתה כי היה מדובר במרד, הרי שאיפותיהם של הצרפתים לחוד וכוונתו של מנחם בגין לחוד. בגין ואנשיו, בצרפת ובישראל, יזמו וניהלו דיונים וסיכמו את פרטי בואה של אוניית האלטלנה זמן רב מראש. לא היתה שום הפתעה בהגעתה.

הרי מדוע הסכים בגין שהאונייה תגיע דווקא לחוף כפר ויתקין, מעוז של מפא"י, אם ביקש לבצע פוטש? מדוע ירדו רוב הבאים והתפזרו בנתניה, וכך איבד האצ"ל תוספת כוח בעבור "המרד" כביכול שלו?

ישראל מידד

שילה

האלטלנה בחדשות

משט וטקס זיכרון בהשתתפות לוחמים שהיו בספינה

- הודעה מטעם מרכז מורשת מנחם בגין

▪ ▪ ▪
ביום שישי, ה- 20/6/08 בשעה 10:00 יערוך מרכז מורשת מנחם בגין בשיתוף איגוד השייטים הישראלי, החברה העירונית אתרים ומרינה תל אביב משט זיכרון וטקס זיכרון ימי לציון 60 שנה לפרשת אלטלנה תחת הסיסמה "מלחמת אחים לעולם לא".

60 שנה לאחר אחד האירועים הקשים בתולדות הקמת מדינת ישראל ייערך טקס האזכרה הימי ויתקיים במקום בו טובעה הספינה מול חוף פרישמן בתל אביב, בהשתתפות לוחמים שהיו על האלטלנה, סירות מכל רחבי הארץ, צופי ים ותנועת אתגרים. במהלך הטקס ייאמרו דברי זיכרון שיישמעו בכל ספינות המשט ברשת הקשר, יושלכו זרים מהספינות והן ישוטו במעגל שלוש פעמים סביב מקום ההטבעה המשוער כפי שנהוג בטקסים ימיים.

=========================

שיעור היסטוריה

מאת תום שגב

• האם שיפץ בן-גוריון את הפרוטוקולים על פרשת אלטלנה


1. תעלומת התותח הקדוש

אוניית העולים והנשק של אצ"ל "אלטלנה" הגיעה לחופי ישראל ב-20 ביוני 1948; לבואה קדם משא ומתן בין נציגי הארגון לבין הממשלה, אך המגעים נכשלו וצה"ל הפגיז את האונייה, מול חופי תל אביב. זו היתה אחת הפרשות הטראומטיות בתולדות הפוליטיקה הישראלית. העיתונים ייחסו לדוד בן-גוריון את המלים: "מבורך התותח שהפציץ את האונייה הזאת. תותח זה יהיה ראוי לעמוד בבית המקדש, אם ייבנה". זה היה "התותח הקדוש": צמד המלים שיוחס לבן-גוריון כראיה לעומק שנאתו למנחם בגין.

למעשה היתה זו המצאה עיתונאית: בן-גוריון לא אמר "תותח קדוש", אך אחת לכמה שנים עוד מתעוררת השאלה מה בדיוק הוא כן אמר. לכאורה, צריך רק לבדוק בפרוטוקול של ישיבת מועצת העם שנערכה ב-23 ביוני 1948. לפי הפרוטוקול אמר בן-גוריון: "מבורך הוא התותח שהפציץ את האונייה הזאת". ובהמשך: "מובן שטוב היה לולא היה צורך להשתמש בו, בנשק בכלל, ואילו היתה האונייה נמסרת לנו בשלמות - אבל לאחר שלא נמסרה - הדבר הטוב ביותר שאפשר היה לעשות היה - להטביע אותה".

מתברר שגם על פרוטוקולים קשה לסמוך. העיתונאי הוותיק שלמה נקדימון, היודע על "אלטלנה" יותר מכל חוקר אחר ועומד לפרסם מהדורה חדשה של ספרו על הפרשה, גילה שפרוטוקול הישיבה שופץ לקראת פרסומו. נקדימון יודע זאת מפני שהרישום המקורי שנעשה במהלך דבריו של בן-גוריון נשמר גם הוא באחד הארכיונים ועל פיו אכן אמר בן-גוריון שהתותח ראוי לעמוד בפתח בית המקדש, אך מלים אלה נמחקו מהפרוטוקול לפני שנמסר לדפוס. לא ברור אם בן-גוריון עצמו ניסה לרמות את ההיסטוריה או מישהו מטעמו. כך או כך, "ניקוי" פרוטוקולים לקראת פרסומם הוא נוהג מקובל בכנסת.

============================

כך נערכו הכוחות למתקפה על אלטלנה

בפקודת המבצע לקראת המתקפה על 'אלטלנה', הנחשפת לאחר 60 שנה כותב המח"ט ציון אלדד: "היוזמה נתונה במקרה זה בידי האויב..."
שמעון כהן


לאחר שישים שנה נחשף תיעוד ממוסמך של היערכות כוחות צה"ל למתקפה על אוניית הנשק 'אלטלנה' שבימים אלה מצוין יום השנה לטיבועה מול חופי תל אביב. ההיסטוריון הצבאי, ד"ר אורי מילשטיין, המציג את המסמכים קובע כי אלה לא הוצגו מעולם בציבור, ואף בפני מומחים וחוקרים של הפרשה הכואבת לא נחשפו המסמכים.

תחת הכיתוב 'סודי ביותר – מידי' כותב ציון אלדד (קליינמן), קצין המבצעים החטיבתי של חטיבת עציוני, את פקודת המבצע לאבטחת כיתורה של האנייה. "אלדד היה ממפקדי הסזון ומקורב מאוד לבן גוריון", מציין ומזכיר מילשטיין.

"לאור התפתחות המאורעות בחלקים אחרים של הארץ יש חשש שחלקים מסוימים של האוכלוסייה היהודית במרחב החטיבה יתמרדו נגד השלטון הישראלי", כותב אלדד למפקדי הצבא הרלוונטיים. אלדד מעלה חשש שמא אותם חלקים באוכלוסיה, כהגדרתו, "ינסו לפגוע בכוחותינו ו/או להשתלט על אובייקטים חשובים של כוחותינו".

על מנת להבהיר את נחיצות ההיערכות הצבאית נגד אנשי 'אלטלנה', אנשי האצ"ל ותומכיהם, מוסיף אלדד ומזהיר את מפקדי הצבא: "חלקי האוכלוסייה העלולים להתמרד מאורגנים במסגרת צבאית הפועלת בחלקה במסגרת רשת ההגנה של כוחותינו".

בהמשך פקודת המבצע מגדיר אלדד את הכוחות תוך הבהרה חד משמעית של 'מי לנו ומי לצרנו'. את פירוט אנשי האצ""ל כולל מפקד המבצעים אלדד תחת הכותרת "האויב", ומנגד את סד"כ הצבא הנערך למתקפה על האונייה הוא מגדיר כ"כוחותינו".

התיוג 'אויב' שב ומופיע לאורך הפקודה כולה כלפי אנשי האצ"ל. כך, בין השאר גם בסעיף 'המועד'. בסעיף זה קובע אלדד כי "מאחר שהיזמה במקרה זה נתונה בידי האויב יש לנקוט מיד בכל הסידורים הדרושים".

בסעיף המטרה קובע אלדד בפקודה כי זו "לדכא כל ניסיון פגיעה בכוחותינו, בבסיסנו או בכל אובייקט אחר. למנוע כל תגבורת מזוינת מלהגיע לירושלים".

בהמשך הפקודה מופיעים פרטי ההיערכות כאשר כוחות מתחמשות בקו ראשון ואילו כוחות רזרבה נערכים בעורף. זאת בשעה בה כוחות אחרים, מכוחות גדוד בית חורון, עורכים מחסומי ביקורת בכבישים. במחסומים אלה אמורים, ע"פ התכנון, הכוחות לערוך "זיהויים לקביעת הזהות הצבאית או האזרחית של הנוסעים, ויפרוק את הנשק מכל האזרחים המזוינים ויעצרם, וכן יעצור כל אזרח הידוע כאיש אצ"ל".

גם אמצעי הלחימה בהם ישתמשו כוחות הרזרבה מפורטים בפקודת המבצע: "משוריינים נושאי תותח ומכונת ירייה, משוריינים נושאי שני מקלעים, ג',מ,ס, עם חוליית נושאית תתי מקלע". כמו כן מפרט אלדד את דרכי ההתקשרות בין הכוחות ומפקדים.

אלדד מציין בסוף פקודת המבצע כי "במידה שהמבצעים מזדקק לכוחות נוספים יפקיעם מהגדודים, מן היחידות המתאמנות". עם זאת ציין בסעיף הבא כי "בדרך כלל אין להוריד נשק או כוחות מן הכוח המוצב בקווים מכל קווי האויב הערבי".

מרימים את האלטלנה

סוף סוף אלטלנה תגיע לחוף

60 שנה אחרי שהוטבעה מתגבשת יוזמה למשות את חלקי האונייה מהים ולהקים אנדרטה ממלכתית


כמעט 60 שנה לאחר שהוטבעה מול תל-אביב על ידי חיל הים צפויה אוניית הנשק של האצ"ל להגיע לחוף. קבוצת אנשי רוח ואקדמיה, יחד עם גורמי ימין ואישים מתחום התקשורת, יוזמת מהלך להוצאת מרבית חלקיה של האונייה אלטלנה מהמצולות ולהקים מהם אנדרטה ממלכתית.

יוזמי המהלך הספיקו לאסוף כבר עשרות אלפי שקלים, ואף פנו לחברה אמריקנית המתמחה בעבודות הנדסיות מורכבות בים ובהעלאת ספינות מהמצולות. עלות הפרויקט מוערכת בכ-100 אלף דולר, וכבר בתחילת חודש יולי הקרוב מתוכננת בדיקה ראשונית בשטח לגילוי מיקומה המדויק של האונייה.

ההערכה היא שכבר במהלך קיץ 2007 ניתן יהיה למשות את חלקי אלטלנה מהמקום שבו הוטבעה, ובהמשך להקים אנדרטה ממלכתית מחלקיה של האונייה, בסמוך ללוח הקיים כיום בחוף פרישמן לזכר 16 חללי האצ"ל שנהרגו בקרבות עם חיילי צה"ל.

"זה ברור שמה שישלים לאנשי אלטלנה את הדרך לפנתיאון הלאומי זה רק מהלך של הוצאת האונייה מהמצולות והפיכתה לאנדרטה ממלכתית", אמר אתמול ד"ר אודי לבל, מרצה לפסיכולוגיה פוליטית מאוניברסיטת בן-גוריון, שנחשב לאחד ממובילי המהלך. ד"ר לבל סיפר כי הרעיון להעלאת אלטלנה לחוף עלה כבר לפני ארבע שנים, אך רק לאחרונה הוא הבשיל.

חתיכות של הספינה

"לדעתי פרשת אלטלנה היא אירוע מכונן בישראליות, שהוביל בתחילת דרכו לשורה של סטיגמות על הימין, אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי בדעה כלפי האירוע הזה. אלטלנה זה מיתוס שקשה מאוד היה לשבור אותו, למעשה יותר ממה שחשוב להוציא את האונייה זה היה קריטי לשנות את הנרטיב", הסביר ד"ר לבל.

בשבועות האחרונים דיברו חברי הקבוצה עם אנשים מחיל הים שהיו שותפים להטבעת האונייה, במטרה למצוא על המפה את מיקומה המדויק ולהעריך מה נותר ממנה במצולות. "זה ברור שאי אפשר יהיה להוציא את כל אלטלנה מהמים, אלא רק חתיכות משמעותיות ממנה", אמר אתמול אחד המעורבים בפרויקט.

אבל גם אם לא ניתן יהיה למשות את האונייה כולה, אנשי האצ"ל שהיו על סיפונה כבר נרגשים. "זו תהיה סגירת מעגל היסטורית חשובה ביותר אם יביאו את שרידי אלטלנה לחוף ויקימו אנדרטה סביבה", אמר אתמול יוסק'ה נחמיאס, שהיה אחד מפעילי האצ"ל שבאו עם האונייה מצרפת.

ומתברר כי גם בציבור קיימת אהדה רבה לרעיון. בסקר שנערך לרגל יום הזיכרון ה-59 לחללי אלטלנה שהתקיים שלשום, טענו 82% מהנשאלים כי הטבעת אלטלנה היתה פעולה בלתי מוצדקת ועל המדינה למשות את האונייה מהמים ולהפכה לאנדרטה. "בציבור הישראלי כבר קיימת דעת קהל חיובית בנושא אלטלנה, ויש הרבה מאוד אנשים שרואים באונייה הזו סמל", אמר משה פוקסמן, המכהן כראש המחלקה האקדמית-מחקרית במרכז בגין. "אני מניח שהרשויות ייתנו לנו יד ויאפשרו לנו להפוך את חלקי האונייה לאנדרטה ממלכתית".