דני דנון מייחל למנהיג בעל שיעור קומה, שברור להיכן הם מעוניינים לנווט את מדינת ישראל, וכיצד
בשבוע שעבר ציינו 15 שנה ללא אחת הדמויות המשמעותיות בתולדות מדינת ישראל - מנחם בגין ז"ל. מעניין מה היה אומר מר בגין לנוכח המחדלים האחרונים והשחיתויות הנחשפות חדשות לבקרים. סביר להניח שבגין היה יוצא בנאומים חוצבי אש ולהבות כנגד ראשי המדינה, המובילים אותה לדעתי אט-אט אך בבטחה אל סף תהום.
בגין הצליח בכוח אישיותו הכובשת ויכולתו הרטורית המופלאה לחולל בשעתו מפנה חברתי-מדיני שלו היתה זקוקה המדינה זמן כה רב. הוא הציב אלטרנטיבה ברורה לשלטון מפא"י הרקוב והמושחת, וסחף עימו את המוני העם. כוחו הרב של בגין בציבור נבע מכך שהיה מנהיג שפיו וליבו שווים. אידיאליסט אמיתי שלא נרתע מעימות עם מנגנונים שהנציחו חוסר שוויון וקיפוח.
מעולם לא היתה מורגשת בישראל תחושה כה חזקה של ואקום מנהיגותי כפי שמורגשת היום. שתי הדמויות המשמעותיות ביותר בפוליטיקה בישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון, עסוקים במאבקי הישרדות ובקושי מצליחים לתקשר אחד עם השני. הגדיל לעשות ראש הממשלה, שטען בראיון לפני מספר חודשים שהוא אינו זקוק כלל לאג'נדה על מנת למלא את תפקידו.
עכשיו יותר מאי פעם, זקוק העם למנהיג מוסרי בעל עקרונות וחזון מגובש בדמותו של בגין. אזרחי ישראל מאסו בפוליטיקאים חלולים, שלא ברור כלל להיכן הם מעוניינים לנווט את מדינת ישראל, וכיצד. המדינה ניצבת מול איומים פנימיים וחיצוניים אדירים, ואין בנמצא קול ברור וסמכותי שניתן להסתמך עליו.
מסך עשן וסיסמאות סתומות
התופעה ההרסנית הנקראת "קדימה" יצרה בלבול רב בנושא הזהות של המפלגות הגדולות. הציבור מאמין שאין כל הבדל בין המנהיגים, ובמידה רבה בצדק. כולם יורים את אותן קלישאות שלא מעוררות טיפת אמון.
30 שנה לאחר המהפך, תנועת הליכוד הרוויזיוניסטית, ביתו החם של מנחם בגין, צריכה לשוב ולכבוש את מעמדה כתנועה אידיאליסטית המציבה אלטרנטיבה רעיונית לריק ששורר כיום. אסור ללכת שולל אחר פופוליזם זול ולנסות ולחזות על ידי יועצים ומקורבים מה הציבור מעוניין לשמוע.
בגין מעולם לא חשש לומר את אשר על לבו ולא הסתתר מאחורי מסך עשן וסיסמאות סתומות. עלינו לשוב ולהוכיח לציבור שיש בכוחנו לחולל שינוי אמיתי במדינת ישראל, להגדיר אידיאולוגיה ברורה ולהפוך את האיומים להזדמנויות. תפקידו של מנהיג אינו לנחש מה הציבור מעוניין לשמוע, אלא להציב דרך ברורה ולנסות לשכנע שדרכו היא הנכונה, גם אם היא אינה חלק מהקונצנזוס.
מורשת בגין חייבת להיות נר לרגליהם של מנהיגי תנועת הליכוד. השתתפות באזכרה השנתית אינה מספקת. מנהיגי התנועה חייבים לקום ולהשמיע בקול ברור, שאינו משתמע לשני פנים, את דעתם על אירועי השבועות האחרונים. הם חייבים לגבש יחד עם חברי המפלגה תורה סדורה שלאורה אנו נלך ובעזרתה נסחף שוב את ההמונים, שכה צמאים למנהיגות אמיתית ולאלטרנטיבה. זוהי צוואתו של בגין, ועלינו מוטלת החובה לממש אותה.
הכותב הוא יו"ר הליכוד העולמי
No comments:
Post a Comment