שנים רדפו שלטונות המנדט אחרי מנחם בגין, ומחומר שהותר לפרסום כעת עולה כי הבריטים חשדו שבגין הוא סוכן סובייטי, ועקבו אחריו גם לאחר קום המדינה
אורי יבלונקה
שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל היו מוכנים לעשות הרבה כדי לשים את ידיהם על אויבם המר, מפקד ארגון האצ"ל מנחם בגין. אלא שכעת מסתבר שהחשדנות הבריטית כלפי בגין לא נעלמה עם תום תקופת המנדט. מסמכים מסווגים מתוך התיק הסודי שניהל המודיעין הבריטי נגד ראש הממשלה לשעבר, אשר הותרו לאחרונה לפרסום, מגלים כי גם אחרי קום המדינה המשיכה הממלכה הבריטית להשקיע משאבים עצומים בריגול, במעקב ואף בהאזנות סתר - בניסיון לאסוף מידע על בגין בהיותו יושב ראש תנועת חירות וחבר בכנסת ישראל.
המסמכים ההיסטוריים המתארים את המעקב המתמשך אחר מנחם בגין כלולים בתיק האישי שניהל נגדו שירות המודיעין הבריטי, ה-SIS, הידוע גם כ-MI6. מסמכים אלה הותרו לאחרונה לעיונו של הציבור בארכיון הלאומי הבריטי, לאחר שבמהלך שנת 2006 בוטל סיווגם הסודי.
מהמסמכים שהגיעו לידי מעריב עולה כי גם לאחר קום המדינה חשדו הבריטים כי מנחם בגין הינו מחבל מסוכן שיש לנהל מעקב אחר תנועותיו. התיק מגלה כי במהלך השנים שאחרי 1948 אסף המודיעין הבריטי מידע על בגין בין היתר על אדמת ניו-זילנד, קולומביה, צרפת, בלגיה וכן בערים נוספות בדרום ובצפון אמריקה.
המסמכים בתיק האישי - שמספרו 94,495 - מגלים עוד כי הבריטים סברו שיושב ראש תנועת חירות הוא למעשה סוכן סובייטי הנוסע ברחבי העולם בזהות בדויה. כך למשל, בנובמבר 1948 צורף לתיק האישי מברק סודי ביותר, שנשלח בבהילות ממשרד החוץ הבריטי אל שגרירות בריטניה בוושינגטון.
במברק מתבקש השגריר הבריטי להעביר מסר חשאי לאמריקנים בבקשה שלא יעניקו לבגין אישור כניסה למדינה. הנימוק: בגין "עלול להיות סוכן סובייטי".
באותו מברק מתוארת גם פעילותו המחתרתית של בגין נגד הבריטים. "הוא אסון. הוא טרוריסט. אנו לא מאמינים שהפך לפוליטיקאי וממשיכים להתייחס אליו כגנגסטר", נכתב במברק. "אנו מאמינים שפעילותו בארצות-הברית עלולה להזיק ליחסי אנגליה - ארצות-הברית בהקשר לפלשתינה". עיון נוסף בתיק מגלה כי מאמצי הסיכול של הבריטים נכשלו וכי בגין קיים את ביקורו בארצות-הברית כמתוכנן.
מספרי חשבונות בנק ותמלילי שיחות
בדוח נוסף המסווג כסודי מ-13 בדצמבר מפורט ביקורו של בגין בארצות-הברית תחת הכותרת: "ישראל - מודיעין פוליטי נגדי - מנחם בגין". על פי אותו דוח, "בגין אסף תרומות למפלגתו ומארצות-הברית המשיך לפריז, שם ישהה חמישה עד שישה ימים".
לדיווח בסיסי זה נוספה פסקה ממקור מודיעיני ישראלי ובה פורט כי "בגין שמר את כספי התרומות בשלושה חשבונות שמספרם: 8765 שבו הלפרין רשאי לחתום, ו-9276 שבו הלפרין רשאי לחתום עם אדם נוסף". עוד נכתב בדוח: "בחשבונות ישנה כעת יתרה של 100 אלף לערך. הכסף שנמשך מהחשבונות האלה הומר ללירות ישראליות בתמורה לסחורות".
בדוחות המודיעיניים מוזכרים גם תמלילי שיחות טלפון שניהלו אנשי תנועת חירות. כך למשל מוזכרות שיחות טלפון שהתקיימו ב-9 וב-12 באוקטובר 1949 בין חיים לנדאו, אז כבר חבר בכנסת הראשונה, עם אדם נוסף הקשור לתנועה. התמלילים עצמם אינם מצורפים לדוח, וייתכן שהם עדיין חסויים.
בעקבות ההפסד בבחירות לכנסת השנייה, בשנת 1951, הצהיר בגין על פרישתו מהחיים הפוליטיים, אליהם שב בראשית 1952 עם תחילת הוויכוח הציבורי על אודות הסכם השילומים מגרמניה. באותה תקופה, ב-19 ביוני 1952, שלחו גורמים ב-MI6 (הגוף המקביל למוסד הישראלי) ל-MI5 (הגוף המקביל לשב"כ הישראלי) מברק שעליו הוטבעו המילים "סודי ביותר" ו"מקור רגיש", וכן הכיתוב "לא להפיץ מעבר לכך ללא אישור".
המברק כלל "מידע ממקור ישראלי" ונאמר בו כי "המצורף כאן הועבר אלינו בחשאי ב-18 ביוני. מפלגתו של מנחם בגין, חירות, איבדה כל חשיבות ואין לה כל תוכנית פוליטית. מתחים פנימיים הובילו לסיעות המנסות לפרוץ החוצה ובגין נאבק לעוצרן".
מי עיין בתיק לאחר שבגין נבחר לראשות הממשלה?
לא כל חומרי המודיעין הגיעו ממקורות חשאיים. כך למשל, במסמך ממארס 1951, ששוגר בבהילות ממטה ה-MI6 שבלונדון אל תחנת הארגון במצרים, התבקש ראש היחידה המצרית לאתר עיתונים בערבית שבהם ייתכן שיופיעו תרגומים מתוך ספר חדש שכתב בגין - זאת מפני ש"ייתכן שיש בדבר תועלת מודיעינית". בסוף המברק צויין כי במקרה שלא יימצאו תרגומים בערבית "נמתין לפרסומו של הספר בשפה האנגלית ונרכוש ממנו עותק".
המעקב הצמוד אחר תנועותיו של בגין התנהל לפחות עד אמצע שנות ה-50. בשנת 1953 צורף לתיק האישי של ראש הממשלה לשעבר מסמך הערכה חדש, שבו נקבע כי בגין ככל הנראה אינו איש ביון סובייטי. עם זאת, המסמך קבע כי ייתכן שבתקופה מסוימת בגין אמנם ניהל קשרים עם גורמים סובייטים על רקע סיוע לפעילותו הפוליטית.
בשל העובדה שרק חלק מהמסמכים בתיק האישי הותרו עד כה לפרסום, לא ניתן לדעת בבירור עד מתי בדיוק המשיכו הבריטים לרגל אחר בגין. ואולם, דבר אחד ברור: התיק של בגין ב-MI6 המשיך לעניין את מערכת הביטחון הבריטית הרבה אחרי קום המדינה.
על פי כריכת התיק, במהלך סוף שנות ה-60, אז כיהן בגין כשר בממשלת אחדות לאומית, נשלף תיקו מהארכיון מספר פעמים לצרכים לא ידועים. ב-23 במאי, שישה ימים אחרי המהפך ההיסטורי שהציב את בגין לראשונה על כיסא ראש ממשלת ישראל, נשלף תיקו מהארכיון פעם נוספת. במהלך החודשים הספורים שלאחר מכן נמסר התיק לידיהם של שלושה גורמי ביטחון בריטים נוספים.
על פי הרישומים העדכניים, תיק בגין כבר נסגר. עם זאת, על פי התיעוד שהותר לעיון, מאות מסמכים נוספים העוסקים בראש ממשלת ישראל לשעבר טרם הותרו לפרסום. מסמכים אלה עשויים לשפוך אור נוסף על מאמצי הביון שהשקיעו הבריטים נגד מנחם בגין במהלך שנות פעילותו הפוליטית.
אגב, בתגובות שם במעריב מצאנו את זה
תמונה מהביקור של מנחם בגין בקולומביה ב-1948
עמנואל חיים, כפר-סבא, 06/05/07 10:37
לאחר מלחמת השחרור בשנת 1948 אכן ביקר מנחם בגין בברנקייה שבקולומביה (היכן שנבחרת ישראל בכדורגל לאחר עשרות שנים שיחקה נגד קולומביה) והתקבל בכבוד מלכים. בשדה התעופה התקבל ע''י ילדי בית הספר היהודי בהמנון העיר והתקווה. המשטרה המקומית ליוותה אותו במשמר כבוד של אופנועים משדה התעופה שם קיבלה אותו הקהילה היהודית המקומית. הוא ביקר בביה''ס היהודי המקומי והצטלם עם 50-60 ילדי ביה''ס היהודי שהמורות שלו היו מקומיות אינדיאניות ורק המנהלת יהודיה. הילדים למדו עד כתה ה' בבית הספר הנ''ל.
לאחר יותר מ- 50 שנה סגרתי מעגל כשבנו בני בגין עמד בראש האיחוד הלאומי וביקר בכפר-סבא. בני בגין היה מופתע ולא זכר שאביו ביקר בקולומביה לאסוף כספים למען המדינה. סיפרתי לו שהקהילה היהודית קיבלה אותו כגיבור ישראל.
אז הנה תמונה מהאירוע
No comments:
Post a Comment