Thursday, March 29, 2007
קולק הלשין על האצ"ל בתקופת הסזון
"קולק סייע לבריטים לתפוס את בגין"
ב"ידיעות אחרונות" דווח, כי ראש העיר המיתולוגי, תחת שם הקוד "סקורפיון", סייע ל-MI5 במלחמה באצ"ל ובלח"י
מסמכים סודיים של ה-MI5 הבריטי שנחשפו לאחרונה, מעלים כי טדי קולק ז"ל, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, היה סייען של הבריטים בתקופת המנדט, ושימש כמקור מידע במלחמת השלטון הבריטי במחתרות האצ"ל והלח"י. כך דווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות".
על פי הדיווח, קולק סיפק מידע בהיקפים גדולים על מבצעים מתוכננים, אמצעי לחימה, מחנות אימונים ומידע על פעילים מרכזיים. קולק אף סייע לבריטים לנסות לתפוס את מנחם בגין, שהיה אז מפקד האצ"ל.
קולק שימש אז כראש המחלקה לתפקידים מיוחדים וסגן ראש מחלקת המודיעין של הסוכנות היהודית בישראל. במזכר חשאי, כתב ראש הביון הבריטי בתום פגישה עם קולק, כי "הבריטים תלויים בו ובאנשיו במלחמה נגד הטרור הציוני".
לפני כשנה, החל הביון הבריטי בפעולות לקראת הפקדה של מסמכים משנות ה-40 בארכיון הלאומי ופתיחתו לעיון הציבור. במסגרת המהלך, פנו אנשי משרד החוץ הבריטי לשגרירות ישראל בלונדון, וסיפרו על הפשרתו הצפויה של התיק המדובר. ישראל ביקשה אז לא לפתוח את התיק כל עוד קולק חי, בקשה לה נענו הבריטים.
בחלק מהמסמכים מוזכר שמו המפורש של קולק, ובחלקם הוא מכונה "סקורפיון". בנו, עמוס קולק, אמר בתגובה כי אביו מעולם לא דיבר על מעשיו מהתקופה.
עוד בדבקה
ב"ידיעות אחרונות" דווח, כי ראש העיר המיתולוגי, תחת שם הקוד "סקורפיון", סייע ל-MI5 במלחמה באצ"ל ובלח"י
מסמכים סודיים של ה-MI5 הבריטי שנחשפו לאחרונה, מעלים כי טדי קולק ז"ל, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, היה סייען של הבריטים בתקופת המנדט, ושימש כמקור מידע במלחמת השלטון הבריטי במחתרות האצ"ל והלח"י. כך דווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות".
על פי הדיווח, קולק סיפק מידע בהיקפים גדולים על מבצעים מתוכננים, אמצעי לחימה, מחנות אימונים ומידע על פעילים מרכזיים. קולק אף סייע לבריטים לנסות לתפוס את מנחם בגין, שהיה אז מפקד האצ"ל.
קולק שימש אז כראש המחלקה לתפקידים מיוחדים וסגן ראש מחלקת המודיעין של הסוכנות היהודית בישראל. במזכר חשאי, כתב ראש הביון הבריטי בתום פגישה עם קולק, כי "הבריטים תלויים בו ובאנשיו במלחמה נגד הטרור הציוני".
לפני כשנה, החל הביון הבריטי בפעולות לקראת הפקדה של מסמכים משנות ה-40 בארכיון הלאומי ופתיחתו לעיון הציבור. במסגרת המהלך, פנו אנשי משרד החוץ הבריטי לשגרירות ישראל בלונדון, וסיפרו על הפשרתו הצפויה של התיק המדובר. ישראל ביקשה אז לא לפתוח את התיק כל עוד קולק חי, בקשה לה נענו הבריטים.
בחלק מהמסמכים מוזכר שמו המפורש של קולק, ובחלקם הוא מכונה "סקורפיון". בנו, עמוס קולק, אמר בתגובה כי אביו מעולם לא דיבר על מעשיו מהתקופה.
עוד בדבקה
Monday, March 26, 2007
ביום הזה ציון יום חתימת הסכם השלום עם מצרים בבי בי סי
אם תיכנסו לדף אינטרנט זה
תוכלו לראות ולשמוע קטעי וידיאו ואודיו של טכס הסכם השלום עם מצרים ביום 26.3 בשנת 1979
שתי דקות של נאומו של מנחם בגין נמצאים כאן.
תוכלו לראות ולשמוע קטעי וידיאו ואודיו של טכס הסכם השלום עם מצרים ביום 26.3 בשנת 1979
שתי דקות של נאומו של מנחם בגין נמצאים כאן.
Wednesday, March 21, 2007
הזמנה לאירוע של השקת ספרו של מנדל קפלן
הודעה לתקשורת:
ערב עיון בעקבות הספר החדש:
רוכבים על הגל – הסוכנות היהודית והעלייה ההמונית מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה 1987-1995
בהשתתפות:
■ ח"כ והשר לשעבר, נתן שרנסקי ■
■ פרופ' שלמה אבינרי ■ מחברת הספר אנדריאה ארבל ■
28 במרץ 2007, שעה 18.00, מרכז מורשת מנחם בגין, רח' נכון 6, ירושלים
ב- 28 למרץ, 2007, יערוך מרכז מורשת מנחם בגין בשיתוף הוצאת הספריה הציונית והוצאת גפן אירוע לכבוד הגעתו של מר מנדל קפלן לגיל שבעים ולרגל צאת הספר "רוכבים על הגל".
מנדל קפלן שימש יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות בשנים 1987-1995 וספר זה סוקר את פעילותו ותרומתו לעלייה ההמונית במסגרת תפקידו. ערב העיון יעמוד בסימן העלייה וחשיבותה באידיאולוגיה ובמעש הציוני.
קבלת פנים משעה 17.30.
ערב עיון בעקבות הספר החדש:
רוכבים על הגל – הסוכנות היהודית והעלייה ההמונית מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה 1987-1995
בהשתתפות:
■ ח"כ והשר לשעבר, נתן שרנסקי ■
■ פרופ' שלמה אבינרי ■ מחברת הספר אנדריאה ארבל ■
28 במרץ 2007, שעה 18.00, מרכז מורשת מנחם בגין, רח' נכון 6, ירושלים
ב- 28 למרץ, 2007, יערוך מרכז מורשת מנחם בגין בשיתוף הוצאת הספריה הציונית והוצאת גפן אירוע לכבוד הגעתו של מר מנדל קפלן לגיל שבעים ולרגל צאת הספר "רוכבים על הגל".
מנדל קפלן שימש יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות בשנים 1987-1995 וספר זה סוקר את פעילותו ותרומתו לעלייה ההמונית במסגרת תפקידו. ערב העיון יעמוד בסימן העלייה וחשיבותה באידיאולוגיה ובמעש הציוני.
קבלת פנים משעה 17.30.
מכתבו של מנכ"ל המרכז בעיתון הארץ
לוחם נאמן
בתגובה על "פרגמטיסט מיוסר" מאת יחיעם ויץ ("הארץ", 8.3)
מנחם בגין התנגד תמיד לכל קשר או משא ומתן עם גרמניה. הוא התנגד לשילומים, וזה היה אחד הגורמים לחזרתו לזירה הפוליטית לאחר פרישתו ב-1951 עם כישלון מפלגתו בבחירות.
בגין דרש לתבוע מבעלות הברית, שעד 1955 היו שליטות דה יורה במערב גרמניה, להחזיר את הרכוש היהודי שנשדד במלחמה לבעליו החוקיים, או לפצות את מדינת ישראל בסכום גדול בהרבה מזה שהוסכם עליו בהסכם השילומים עם גרמניה. אין בכך הסכמה למשא ומתן וודאי שלא מחילה או טיהור עם קבלת הכסף.
פרופ' יחיעם ויץ מעלה טענה, שבגין נסע לסנטוריום בשווייץ, בעודו מציין כי "אין כל הוכחות לכך". עוד הוא כותב כי "בגין נעלם מיד לאחר היוודע תוצאות הבחירות". ד"ר יוחנן בדר, חברו של בגין באופוזיציה אז, כותב בספרו "הכנסת ואני", כי בגין שכר דירה בירושלים ובמשך חודשים למד לבחינה לקבלת רשיון לעריכת דין. גם במשרד עורכי הדין זליגמן וקריצ'מן, מעידים שבתקופה הנדונה עסק בגין בהתמחות במשפטים. ויץ מתבסס על סיפור שסיפר לו חבר, ששמע מאביו, שהיתה שמועה. איזו אמינות יש למקור כזה?
ויץ גם מנסה לקעקע את הקביעה, שבגין הוא ממשיכו של זאב ז'בוטינסקי על פי יחסו של בגין לבריטניה ולפרישה. ההשוואה היא מופרכת. אין גזירה שווה בין יחסו של ז'בוטינסקי לבריטניה לפני המלחמה לבין העמדות של בגין לאחר 1944, כשידע את תוצאותיה הטרגיות של מדיניות הספר הלבן.
בגין לא טען שבריטניה היא היורשת של גרמניה הנאצית; הוא כן טען, כי בכך שסגרו את שערי הארץ בפני יהודי אירופה סייעו לגרמנים בחיסולם.
את מדיניות הפרישה המשיך בגין כמפקד הארגון הצבאי הלאומי עד 1948, אלא שאז השתנה משהו - קמה מדינת ישראל. גם ויץ יסכים בוודאי, שראוי שיהיה הבדל בין חברות ומשמעת בתנועה וולונטרית, דהיינו בתנועה הציונית, לבין נאמנות וקבלת מרות של מדינה ריבונית.
הרצל מקוב
מנכ"ל מרכז מורשת מנחם בגין
בתגובה על "פרגמטיסט מיוסר" מאת יחיעם ויץ ("הארץ", 8.3)
מנחם בגין התנגד תמיד לכל קשר או משא ומתן עם גרמניה. הוא התנגד לשילומים, וזה היה אחד הגורמים לחזרתו לזירה הפוליטית לאחר פרישתו ב-1951 עם כישלון מפלגתו בבחירות.
בגין דרש לתבוע מבעלות הברית, שעד 1955 היו שליטות דה יורה במערב גרמניה, להחזיר את הרכוש היהודי שנשדד במלחמה לבעליו החוקיים, או לפצות את מדינת ישראל בסכום גדול בהרבה מזה שהוסכם עליו בהסכם השילומים עם גרמניה. אין בכך הסכמה למשא ומתן וודאי שלא מחילה או טיהור עם קבלת הכסף.
פרופ' יחיעם ויץ מעלה טענה, שבגין נסע לסנטוריום בשווייץ, בעודו מציין כי "אין כל הוכחות לכך". עוד הוא כותב כי "בגין נעלם מיד לאחר היוודע תוצאות הבחירות". ד"ר יוחנן בדר, חברו של בגין באופוזיציה אז, כותב בספרו "הכנסת ואני", כי בגין שכר דירה בירושלים ובמשך חודשים למד לבחינה לקבלת רשיון לעריכת דין. גם במשרד עורכי הדין זליגמן וקריצ'מן, מעידים שבתקופה הנדונה עסק בגין בהתמחות במשפטים. ויץ מתבסס על סיפור שסיפר לו חבר, ששמע מאביו, שהיתה שמועה. איזו אמינות יש למקור כזה?
ויץ גם מנסה לקעקע את הקביעה, שבגין הוא ממשיכו של זאב ז'בוטינסקי על פי יחסו של בגין לבריטניה ולפרישה. ההשוואה היא מופרכת. אין גזירה שווה בין יחסו של ז'בוטינסקי לבריטניה לפני המלחמה לבין העמדות של בגין לאחר 1944, כשידע את תוצאותיה הטרגיות של מדיניות הספר הלבן.
בגין לא טען שבריטניה היא היורשת של גרמניה הנאצית; הוא כן טען, כי בכך שסגרו את שערי הארץ בפני יהודי אירופה סייעו לגרמנים בחיסולם.
את מדיניות הפרישה המשיך בגין כמפקד הארגון הצבאי הלאומי עד 1948, אלא שאז השתנה משהו - קמה מדינת ישראל. גם ויץ יסכים בוודאי, שראוי שיהיה הבדל בין חברות ומשמעת בתנועה וולונטרית, דהיינו בתנועה הציונית, לבין נאמנות וקבלת מרות של מדינה ריבונית.
הרצל מקוב
מנכ"ל מרכז מורשת מנחם בגין
Monday, March 19, 2007
אירוע לכבוד השפה העברית
במסגרת חגיגת השפה העברית של יד בן-צבי:
תפוחי הזהב של ד"ר מזי"א – חצבת, צהבת, אדמת, שעלת וספחת או: האם העברית מדברת בקמור או בקעור?
יום רביעי, ב' בניסן תשס"ז (21.3.2007), בשעה 20:30 במרכז מורשת בגין
על ארבעה בנים מדברת העברית: בן יהודה, מזי"א, ביאליק וטשרניחובסקי
בהשתתפות: עו"ד אהרון מ. איזקסון, המשורר מירון ח. איזקסון, הסופר חיים באר, הרופא פרופ' יהודה שינפלד והאמנים: קורין אלאל, קרני פוסטל, דרור קרן, יוני רכטר ושלומי שבן המחיר: 65 ש"ח/לתלמידי יד בן-צבי בתשס"ז 55 ש"ח/לצעירים עד גיל שלושים 30 ₪. כרטיסים ניתן להזמין ביד בן-צבי טלפון: 02-5398855
תפוחי הזהב של ד"ר מזי"א – חצבת, צהבת, אדמת, שעלת וספחת או: האם העברית מדברת בקמור או בקעור?
יום רביעי, ב' בניסן תשס"ז (21.3.2007), בשעה 20:30 במרכז מורשת בגין
על ארבעה בנים מדברת העברית: בן יהודה, מזי"א, ביאליק וטשרניחובסקי
בהשתתפות: עו"ד אהרון מ. איזקסון, המשורר מירון ח. איזקסון, הסופר חיים באר, הרופא פרופ' יהודה שינפלד והאמנים: קורין אלאל, קרני פוסטל, דרור קרן, יוני רכטר ושלומי שבן המחיר: 65 ש"ח/לתלמידי יד בן-צבי בתשס"ז 55 ש"ח/לצעירים עד גיל שלושים 30 ₪. כרטיסים ניתן להזמין ביד בן-צבי טלפון: 02-5398855
Thursday, March 15, 2007
הגן הארכיאולוגי של מרכז בגין בכתבה
בכתבה של
YNET
מופיעה רשימה על הגן הארכיאולוגי שמאחורי המרכז.
ראו כאן
מורשת בגין
המרכז למורשת מנחם בגין הוקם ב-2004 בסמוך לשכונת משכנות שאננים. המבנה תוכנן כך שהפגיעה בנוף הירושלמי הניבט מהמקום תהיה מינימלית. בין השאר, זו הסיבה שמיד אחרי הכניסה למרכז נרד למטה, אל מוזיאון הנמצא במעבה האדמה. אמצעי ההמחשה המרשימים בהם השתמשו מתכנני המרכז, מספרים את סיפורו של מנחם בגין, מאז הולדתו בפולין, דרך פעילותו במחתרות, כראש אופוזיציה ובראשות הממשלה, ועד מותו ב-1992, ואינם מאפשרים להישאר אדישים לאורך הביקור במוזיאון.
בתוך המרכז שוחזרה דירתו הצנועה של בגין, כפי שעמדה ברחוב רוזנבאום 1 בתל אביב. בדירה זו התגוררו מנחם ועליזה בגין ז"ל במשך כ-30 שנה. במקום ניתן לצפות בהעתק חדר השינה של בני הזוג - היה זה למעשה הסלון ועם רדת הערב פתחו השניים הספות למיטות. חלק מן הריהוט המקורי הועבר למוזיאון, כך שניתן להתרפק בכורסה עליה התרווח מנחם בגין כאשר חזר הביתה לאחר יום עבודה מתיש.
מלבד המוזיאון, הוקמה במרכז המורשת לבגין ספרייה הכוללת ספרים ועבודות אקדמיות שנכתבו על בגין, על חזונו ופעילותו, לצד ספרים רבים שקיבל ממנהיגי העולם. הארכיון הפרטי של בגין נמצא אף הוא במרכז המורשת והוא כולל בין היתר מתנות שקיבל מסאדאת ומשועי עולם אחרים, ואף את נייר נאומו של בגין על מדשאות הבית הלבן שנקרא בהסכם השלום עם מצרים (1979). אגב, הנאום שכתב בגין על נייר המכתבים של מלון הילטון בוושינגטון משמש מסמך נדיר, שכן בגין נהג שלא לכתוב את נאומיו.
בתוך המרכז נמצא אולם כנסים ובו 300 מקומות ישיבה. לחיצת כפתור משנה את סדר הכיסאות באולם - לסדר הכיסאות במליאת הכנסת. צורת ישיבה זו מאפשרת לדמות את ישיבות הכנסת, וכך להעביר לתלמידים סדנאות בנושאי דמוקרטיה ואזרחות.
מומלץ מאוד לצאת אל המרפסת ולהתרפק על הנוף הנשקף ממזרח. משמאל משכנות שאננים, ימין משה ומלון המלך דוד. במעלה העיר העתיקה עומד בתפארתו מגדל דוד וממש מולנו ניצב הר ציון ומנזר הדורמיציון במרכזו.
מרכז מורשת מנחם בגין, רח' ש.א. נכון 6 ירושלים. טל' 02-5652020. חובה להזמין מקומות מראש בטלפון (נגישות מלאה לנכים).
YNET
מופיעה רשימה על הגן הארכיאולוגי שמאחורי המרכז.
ראו כאן
מורשת בגין
המרכז למורשת מנחם בגין הוקם ב-2004 בסמוך לשכונת משכנות שאננים. המבנה תוכנן כך שהפגיעה בנוף הירושלמי הניבט מהמקום תהיה מינימלית. בין השאר, זו הסיבה שמיד אחרי הכניסה למרכז נרד למטה, אל מוזיאון הנמצא במעבה האדמה. אמצעי ההמחשה המרשימים בהם השתמשו מתכנני המרכז, מספרים את סיפורו של מנחם בגין, מאז הולדתו בפולין, דרך פעילותו במחתרות, כראש אופוזיציה ובראשות הממשלה, ועד מותו ב-1992, ואינם מאפשרים להישאר אדישים לאורך הביקור במוזיאון.
בתוך המרכז שוחזרה דירתו הצנועה של בגין, כפי שעמדה ברחוב רוזנבאום 1 בתל אביב. בדירה זו התגוררו מנחם ועליזה בגין ז"ל במשך כ-30 שנה. במקום ניתן לצפות בהעתק חדר השינה של בני הזוג - היה זה למעשה הסלון ועם רדת הערב פתחו השניים הספות למיטות. חלק מן הריהוט המקורי הועבר למוזיאון, כך שניתן להתרפק בכורסה עליה התרווח מנחם בגין כאשר חזר הביתה לאחר יום עבודה מתיש.
מלבד המוזיאון, הוקמה במרכז המורשת לבגין ספרייה הכוללת ספרים ועבודות אקדמיות שנכתבו על בגין, על חזונו ופעילותו, לצד ספרים רבים שקיבל ממנהיגי העולם. הארכיון הפרטי של בגין נמצא אף הוא במרכז המורשת והוא כולל בין היתר מתנות שקיבל מסאדאת ומשועי עולם אחרים, ואף את נייר נאומו של בגין על מדשאות הבית הלבן שנקרא בהסכם השלום עם מצרים (1979). אגב, הנאום שכתב בגין על נייר המכתבים של מלון הילטון בוושינגטון משמש מסמך נדיר, שכן בגין נהג שלא לכתוב את נאומיו.
בתוך המרכז נמצא אולם כנסים ובו 300 מקומות ישיבה. לחיצת כפתור משנה את סדר הכיסאות באולם - לסדר הכיסאות במליאת הכנסת. צורת ישיבה זו מאפשרת לדמות את ישיבות הכנסת, וכך להעביר לתלמידים סדנאות בנושאי דמוקרטיה ואזרחות.
מומלץ מאוד לצאת אל המרפסת ולהתרפק על הנוף הנשקף ממזרח. משמאל משכנות שאננים, ימין משה ומלון המלך דוד. במעלה העיר העתיקה עומד בתפארתו מגדל דוד וממש מולנו ניצב הר ציון ומנזר הדורמיציון במרכזו.
מרכז מורשת מנחם בגין, רח' ש.א. נכון 6 ירושלים. טל' 02-5652020. חובה להזמין מקומות מראש בטלפון (נגישות מלאה לנכים).
Subscribe to:
Posts (Atom)