שגב מתעלה על עצמו

וגם: מיהו היטלר

לפני שבועיים הערתי כאן שדוד בן גוריון ומנחם בגין נהגו להשוות זה את זה להיטלר. יש עניין בכך שהיטלר נכנס לשיח הציבורי בארץ ישראל כגידוף פוליטי. ישראל מידד, המפרסם באינטרנט אתר שנקרא "יומן מרכז מורשת מנחם בגין", טען במכתב ל"הארץ" כי בגין רק קרא לבן גוריון "חוליגאן", אך לא השווה אותו להיטלר. מידד לא צריך להרחיק לכת: ספר חדש בעריכת אברהם דיסקין, שהוציא מרכז מורשת בגין ("מאלטלנה עד הנה"), מצטט בעמ' 23 פקודת יום בחתימת "המפקד" (כלומר בגין) שהופצה למחרת ההתקפה על "אלטלנה" ובה מתואר בן גוריון כ"דיקטטור מטורף".

המסמך, מ-23 ביוני 1948, ניתן לקריאה באתר האינטרנט של ארכיון ז'בוטינסקי. נאמר בו ש"משטר הרודנות" של בן גוריון יקים "מחנות ריכוז". מי שדיבר שלוש שנים אחרי סיום מלחמת העולם על דיקטטור מטורף שיקים מחנות ריכוז - דיבר על היטלר, גם אם לא הזכיר אותו בשמו.

לא היתה זו הפעם הראשונה: במארס 1948 התפרסם בעיתון "חירות" מאמר אזהרה: "שליחי הפאשיזם הבן-גוריוניסטי לא יסתמו את פינו (...) משטר של רודנות דמים, של עינויי גסטאפו - קום לא יקום בישראל". בגין דיבר על "מחנות ריכוז" ישראליים גם בנאומו בכנסת נגד הסכם השילומים עם גרמניה, בינואר 1952. במאי 1963 האשים בגין את בן גוריון בשיתוף פעולה עם היטלר והימלר והשווה אותו גם לוידקון קוויזלינג, שכיהן בחסות הנאצים כראש ממשלת נורווגיה.

כמו כן, ידיעה לא חתומה ב"חירות" משנת 1942 נשאה את הכותרת "במרתפי הגסטאפו השמאלנית". בגין יצר בתקופת המנדט משולש רטורי המתואר בעבודת מסטר שכתב אמיר פלג: הבריטים סייעו לגרמנים להשמיד את היהודים ובן גוריון סייע לבריטים, כמו ראשי ה"יודנראטים", או "מועצות היהודים" שהקימו הנאצים. כך נסללה הדרך לכבשני מיידנק, כתב בגין.

*

המסקנה: שלא כמו בן-גוריון, בגין לא כינה בן-גוריון "היטלר".  ובנוסף, חלק גדול מה"השוואות" ששגב מציין לא בהכרח מתייחסים למשטר הנאצי אבל למשטר הסטלניסטי-הסובייטי שבגין התנסה בו, כאסיר בגולאג.

בגין, בן-גוריון ו...היטלר

בתגובה לרשימה "מורשת אבות" במדורו של תום שגב, "שיעור בהיסטוריה" (22.6.2012)

קובע מר תום שגב ש"גם מדינאים גדולים אומרים לא אחת דברי שטות ודמגוגיה" ומתייחס לדוד בן-גוריון ומנחם בגין אשר השנה, משרד החינוך החליט שהתלמידים יתרכזו בשני ציונים אלה, ראשי ממשלה ושרי בטחון, וילמדו תכונותיהם המנהיגותיות. שגב חושב ששר החינוך גדעון סער עוד יצטער על הבחירה. בין יתר הדברים שכותב ברשימה שגב, הוא מציין שבגין ובן-גוריון "נהגו להשוות זה את זה להיטלר".

מוכר לנו ממכתבו של בן-גוריון לחיים גורי מה-14 במאי 1963 בו כתב את המשפט הידוע: "בגין הוא טיפוס היטלריסטי". ויש גם את הקריקטורה שהתפרסמה ב"דבר" ביום 14 בינואר 1952 המציג את דמותו של בגים, בצללית, מאחרוי חלון שבור בהצדעת מועל-יד. ובשנות ה- 30, מורו של בגין, זאב ז'בוטינסקי, היה ל"ולאדימיר היטלר" בפי בן-גוריון. אך גם אם כינה בגין את יריבו "חוליגאן" באותו דיון על השילומים ב- 1952, ובשביל זה הורחק מן הכנסת למשך שלשה חדשים, דומני שלא בגין השתמש בכינוי "היטלר" אף פעם אחת. ונזכור שהיה זה בגין שביקש לקדם את בן-גוריון ערב מלחמת ששת הימים לעמדת שר הבטחון ואף ישבו יחד בקפה במלון "המלך דוד" בתיווכו של עזר וייצמן.

ואם יש למר שגב מקור, שיגלה לנו. אחרת נצטרך להסיק שלא רק מנהיגים עוסקים בדמגוגיה אלא לפעמים, חוקרים ועיתונאים.

^

שלטון החוק ומנחם בגין - מאמר דעות

רשימתו של ד"ר אביעד הכהן:

מנחם בגין כאביר שלטון החוק

מנחם בגין לא פחד משלטון החוק. הוא אהב אותו וכיבד אותו. אולי דווקא משום שהיה מנהיג ששהה רוב ימיו במדבר האופוזיציוני, ראש וראשון לקבוצת מיעוט שנרדפה והוקעה על ידי השלטון ("בלי חירות ומק"י"), עד עלותו לכהונת ראש הממשלה.

בימינו יש שמבקשים לברוא את בגין בצלמם-דמותם שלהם, בהציגם אותו כמי שהתנגד בחריפות לבית המשפט העליון ולעקרון עליונות המשפט. כדאי להם לעיין שוב בדבריו ובספרי ההיסטוריה.

בגין ידע היטב, וטרח להבהיר זאת מעל כל במה, בכתב ובעל פה, ששלטון החוק - בשונה משלטון בשר ודם - הוא הערובה לקיומו של משטר דמוקרטי תקין וגורם מרכזי בשמירה על זכויות המיעוטים ובהגנה עליהן.

אין זה מקרי שלאחר פסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק, שהורה על פינויה של התנחלות בלתי חוקית, היה זה דווקא מנחם בגין, שקיבל עליו - בחוסר חשק גלוי - את מרות הדין. בביקורו הראשון באלון מורה הוא הוציא מפיו את אמירתו הבלתי נשכחת, שכבר נכנסה לפנתיאון הלאומי: "יש שופטים בירושלים".

שנות כהונתו של אהרן ברק בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה היו רצופות לא מעט סערות. ברק לא נרתע מפני הרעמים שהתנפצו בקול רעש גדול סביבו, והעמיד לדין, על פי "מבחן בוזגלו" המפורסם, שועי עולם. אחד מתומכיו הגדולים ביותר היה מנחם בגין. רבים מאנשי מפלגתו תבעו ממנו להדיח את היועץ המשפטי שמונה לתפקידו על ידי ממשלת המערך, אך בגין השאירו בתפקיד ואף דאג לצרף את ברק כשותף מלא, לא רק בצד המשפטי, במשא ומתן המדיני שהתקיים בקמפ דיוויד, הגם שהלה היה כבר עם "חצי רגל" ויותר בבית המשפט העליון. לימים העיד אהרן ברק כי בכל עת כשהביא בפניו את דבר המשפט, בענייני חברה פנימיים ובענייני מדיניות חיצוניים, השתקפה דמותו של בגין כמי ש"שלטון החוק הוא בדמו ועליונות המשפט היא בנפשו".

ברוח זו גם מילא בגין לראשונה את תביעתו של היועץ המשפטי לממשלה הראשון, י"ש שפירא, לצרפו לישיבות הממשלה. מה שלא עשו כל ראשי ממשלות מפא"י עשה ראש הממשלה הראשון מטעם הליכוד, כשהורה על צירוף היועמ"ש לממשלה דרך קבע לישיבות הממשלה. דבר זה לא מנע ממנו לחלוק לעיתים על עמדת היועמ"ש, כשאחת המחלוקות המפורסמות ביניהם נגעה לחנינתו של יהושע בן ציון, המנכ"ל לשעבר של בנק א"י-בריטניה שהורשע במעילה, חנינה שבגין היה מראשי יוזמיה וברק התנגד לה.

בגין היה מראשוני הדורשים בשבח "עליונות המשפט". הרבה מעבר לחינוך המשפטי שרכש באוניברסיטת ורשה, ידע בגין כי באין מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. לבד מחריג אחד, עת יצא בראש המונים למלחמה נגד הסכם השילומים עם גרמניה, קרא בגין תמיד לכיבוד מרות השלטון, הוראות החוק ופסיקת בתי המשפט, גם כשתוכנן לא נשא חן בעיניו.

מסיבה זו נהג בממלכתיות גם בשעת השבר של פרשת אלטלנה. אף שהיה משוכנע כי מדובר במעשה איוולת טרגי, קרא לכל חבריו לנהוג במידת האיפוק, ונמנע מלפעול בכוח הזרוע והפרת החוק נגד מעשי הממשלה. כך היה גם בעשרות שנות כהונתו באופוזיציה. המילים היו חריפות, אך תמיד במסגרת הגבולות שהיתווה החוק.

טכס האזרכה ליד קברו של מנחם בגין השנה

בדיווח של ערוץ 7:-
כולל קטע וידיאו

בבית העלמין היהודי בהר הזיתים נערכה אחר הצהרים האזכרה השנתית, במלאת 16 שנים מותו של ראש הממשלה ה-6 מנחם בגין ז"ל. בין המשתתפים: משפחתו, ח"כים מהליכוד כיום ובעבר ואישי ציבור נוספים.

ח"כ לשעבר דוד לוי אמר לאחר האזכרה לערוץ 7 כי דווקא בימים אלו מרגישים את חסרונו של בגין, "מנחם בגין היה מנהיג, אדם דגול, יהודי גאה ומעל הכול ענו. בגין היה נחוש בהגנה על ארץ ישראל ורגיש בהגנה על עם ישראל, השילוב של שני הדברים אפיינו את האיש שלא ישכח לעולם".

לוי חושב שאם כיום בגין היה בשלטון, מצבה של מדינת ישראל היה הרבה יותר טוב, "לא היינו מגעים למצב הזה, הוא היה מפיח תקווה ובטחון בלב כל אזרחי ישראל ולכן העם אהב את בגין והוא אהב את העם".

יו"ר סיעת הליכוד,גדעון סער אמר כי מנהיג כמו בגין הוא עניין נדיר, "אף אחד מאיתנו איננו יכול לעלות למעלה מגדולתו, מנהיגים כמו בגין מגעים לאומה פעם בכמה דורות, אנו נמשיך לכת בדרכו ולעשות את המוטל עלינו".

ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) הביע את געגועיו למנהיג, "אי אפשר להימנע מהשוות ראש הממשלה היום, שאומר שאין מה לעשות עם הטרור וצריך להתרגל למצב, ומילים כאלה מגבירים עוד יותר את הגעגועים להנהגת מנחם בגין. כולי תקווה שעם ישראל יעשה את ההשוואה המתבקשת וישלח את הנוכחי הביתה על מנת לבחור תחתיו מישהו שאולי מזכיר במשהו את מנחם בגין".

קליפ הוידיאו מתערוכת "30 שנה לתהליך השלום