Tuesday, February 28, 2012

בגין והתקשורת



בימים אלו, שעה שרבים עוסקים במגישי מהדורות החדשות, ובייחוד בשאלה שאינה הרת גורל - מי יעלה ויבוא לשבת באולפן ומי יסור וייעלם מסדר היום בשעת השיא של הצפייה - יום השנה ה-20 למותו של מנחם בגין מזמן לנו עילה להתמקד בצד האחר, במי שיושב אל מול מגיש החדשות.

זהו צידו של המתארח. ייאמר מייד: בגין היה רב אמן בהופעה לפני המצלמה למול עיני האומה. לא היה כמותו מאז תמו ימי פעילותו כראש ממשלה ועד היום. לי אין כל ספק כי הדבר נובע, בין השאר, מתחושת הנרדפות ומהיותו בר פלוגתא לאורך חייו הציבוריים; בר פלוגתא לז'בוטינסקי לזמן קצר מחייו הציבוריים או לבן-גוריון בהרבה מימי שנותיהם. אופוזיציה זו רק חידדה את סגולותיו הרטוריות של בגין בבואו לומר דברים באמצעות הטלוויזיה.

אפשר לומר: כאשר הגיעו אלינו שידורי הטלוויזיה בעברית, נפגש מנחם בגין עם אמצעי המדיה החדש שנחנך בישראל לאחר שמכשיריו החלו להתפשט כמעט בכל בית, וכך נמצא הפוליטיקאי בגין, והוא מוכן ומזומן, משופשף ממש, לקראת הדו-קרב או המפגש אשר רבים מאוד כמותו סייעו לו גם להיבחר לתפקיד ראש הממשלה. בגין לא נזקק לכל תקופת הכשרה או לייעוץ לקראת ההתמודדות הזאת. הרי לכך ייקרא, בין השאר, כריזמה: אותו מגע הקסם אשר נוצר בין שני הצדדים, והצד האחד הולך בעקבות הצד האחר, והם נועדים גם ללא היכרות מוקדמת.

אכן, מי מההמונים שהגיעו לכיכרות כדי לשמוע את נאומיו הכירו אותו באופן אישי? אבל גם כשהיו שידורי הטלוויזיה לשיגרה, המשיך בגין לדבוק בעיתונים, לרטון על ביקורת שלא נראתה בעיניו מוצדקת, ואף לכתוב מאמרים בעיתון "חרות". זהו קו דמיון אחד, שולי אמנם, בינו ובין בן-גוריון. גם בן-גוריון כתב מאמרים, לפעמים בשם העט ס.ש. יריב, כלומר, סבא של יריב. בגין לא הסתתר מאחורי שמות עט. בהופעותיו בטלוויזיה גבר בגין על מראייניו. כל שאלה שנחשבה בעיני מראייניו, ובהם הח"מ, לקשה, למתחכמת או למיתממת, נתקלה במענה לשון חריף, לעיתים קרובות לגלגני, תשובה שרק גרמה לעיתים קרובות למבוכה אצל מרואייניו. עם זאת, עשה זאת באדיבות מהולה בסרקזם, שמוססה את האווירה הטעונה שנוצרה באולפן.

ראוי לציין: הרי היחס אליו מצד העיתונות, גם בחו"ל, היה עוין, כמובן. עלייתו לשלטון עוררה פחדים, שהרי לפני היבחרו דימו אותו פרשניו למחרחר מלחמה, ולא נמנעו משרבוב נימות אנטישמיות ממש בעת תיאור דמותו. בגין חשש מפני קבלת פנים בינלאומית זו עד כי שיגר לארה"ב את מקורבו שמואל כ"ץ, כדי להרגיע נימות של דאגה מפני מהלכיו. אבל זרי פרחים תקשורתיים נשלחו אליו בימי ירח הדבש שנוצר עקב היחסים בינו ובין סאדאת, שהניבו את השלום עם מצרים. ותיקים שכמותי בקהילת העיתונאים זוכרים בערגה גם היום את מי שבתקופתו היה הכוכב המרתק של המרקע

^
.

Sunday, February 26, 2012

זוכרים את בגין


הערב: האזכרה הממלכתית לציון 20 שנה לפטירתו של רה"מ לשעבר מנחם בגין


האזכרה הממלכתית לציון פטירתו של ראש הממשלה השישי של ישראל מנחם בגין ז"ל תתקיים הערב, במלאות 20 שנה למותו. בני משפחתו וחברים יעלו לקברו בהר הזיתים בירושלים, ועצרת זיכרון תיערך במרכז למורשת בגין בירושלים.

בעצרת ישתתף רה"מ בנימין נתניהו, שבראיון בן שבע דקות לירון דקל, מפקד גלי צה"ל הנכנס, יספר על זיכרונותיו מבגין.

באירוע ישתתפו יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, סגן ראש הממשלה והשר לענייני מודיעין, ח"כ דן מרידור, פרופ' אריה נאור, הח"כ לשעבר דוד לוי, יחיאל קדישאי, עזריאל נבו, דוד עברי, גלילה רון פדר וראש מרכז מורשת מנחם בגין, הרצל מקוב.

האירוע, שיועבר בשידור ישיר בערוץ הראשון החל מ-21:45, יכלול פאנלים, הקרנת קטעי ארכיון ותוכנית אמנותית בניהולו המוסיקלי של רוני וייס ובהשתתפות עמיר בניון, קרני אלדד ורוני גינוסר.

האירועים להנצחת זכרו של בגין באים לידי ביטוי גם ברשת. כחלק ממיזם "תעודה ברשת", מפרסם ארכיון המדינה חשיפה מיוחדת של שלוש תעודות מהתבטאויותיו של בגין בענייני חוק ומשפט. התעודות נאספו במהלך הכנת כרך ההנצחה לבגין שעל הוצאתו לאור שוקדים בימים אלה בארכיון המדינה.

בהודעה שפירסם הארכיון מוסבר כי בגין היה הראשון מבין ראשי הממשלה שהחזיק בהשכלה משפטית, אם כי לא עבד מעולם כעורך דין.

"השכלה זו הטביעה בו חותם עמוק", נכתב בהודעה. "הוא הקפיד שפעולותיו הציבוריות לא יחרגו מגבולות החוק ויעלו בקנה אחד עם החלטותיה של המערכת המשפטית. בהיותו ראש הממשלה קבע בגין שהחוק ומערכת המשפט עומדים לעולם מעל הממשלה".

בתוך כך, שר החוץ אביגדור ליברמן יבקר היום עם בכירי משרדו במרכז מורשת בגין. "יש חשיבות גדולה ללימוד מורשתו של בגין, שהיווה דוגמה לשילוב המוצלח ביותר של מדינאי, פוליטיקאי ולוחם", אמר השר ליברמן.

שר החוץ אמר אתמול דברים שהתפרשו באוזני שומעיהם כשאיפה לרמוז על קווי דמיון בינו לבין בגין, כאשר אמר בין היתר כי "מנחם בגין לחם שנים רבות למען עם ישראל ולמען ארץ ישראל ושילם מחירים גבוהים על עמדותיו ודעותיו. הוא לא נרתע מהשמצות ומהכפשות שניסו להפוך אותו לדמות לא לגיטימית והפך לאחד המנהיגים המוערכים והאהודים ביותר של מדינת ישראל".

ליברמן הוסיף: "כמו בגין, גם על נציגי ישראל בעולם לא להירתע ממסע הדה-לגיטימציה שמנסים לעשות אויבינו למדינת ישראל ולהילחם על האמת עד הניצחון".

האזכרה הממלכתית לציון פטירתו של ראש הממשלה השישי של ישראל מנחם בגין ז"ל תתקיים הערב, במלאות 20 שנה למותו. בני משפחתו וחברים יעלו לקברו בהר הזיתים בירושלים, ועצרת זיכרון תיערך במרכז למורשת בגין בירושלים.

בעצרת ישתתף רה"מ בנימין נתניהו, שבראיון בן שבע דקות לירון דקל, מפקד גלי צה"ל הנכנס, יספר על זיכרונותיו מבגין.

באירוע ישתתפו יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, סגן ראש הממשלה והשר לענייני מודיעין, ח"כ דן מרידור, פרופ' אריה נאור, הח"כ לשעבר דוד לוי, יחיאל קדישאי, עזריאל נבו, דוד עברי, גלילה רון פדר וראש מרכז מורשת מנחם בגין, הרצל מקוב.

האירוע, שיועבר בשידור ישיר בערוץ הראשון החל מ-21:45, יכלול פאנלים, הקרנת קטעי ארכיון ותוכנית אמנותית בניהולו המוסיקלי של רוני וייס ובהשתתפות עמיר בניון, קרני אלדד ורוני גינוסר.

האירועים להנצחת זכרו של בגין באים לידי ביטוי גם ברשת. כחלק ממיזם "תעודה ברשת", מפרסם ארכיון המדינה חשיפה מיוחדת של שלוש תעודות מהתבטאויותיו של בגין בענייני חוק ומשפט. התעודות נאספו במהלך הכנת כרך ההנצחה לבגין שעל הוצאתו לאור שוקדים בימים אלה בארכיון המדינה.

בהודעה שפירסם הארכיון מוסבר כי בגין היה הראשון מבין ראשי הממשלה שהחזיק בהשכלה משפטית, אם כי לא עבד מעולם כעורך דין.

"השכלה זו הטביעה בו חותם עמוק", נכתב בהודעה. "הוא הקפיד שפעולותיו הציבוריות לא יחרגו מגבולות החוק ויעלו בקנה אחד עם החלטותיה של המערכת המשפטית. בהיותו ראש הממשלה קבע בגין שהחוק ומערכת המשפט עומדים לעולם מעל הממשלה".

בתוך כך, שר החוץ אביגדור ליברמן יבקר היום עם בכירי משרדו במרכז מורשת בגין. "יש חשיבות גדולה ללימוד מורשתו של בגין, שהיווה דוגמה לשילוב המוצלח ביותר של מדינאי, פוליטיקאי ולוחם", אמר השר ליברמן.

שר החוץ אמר אתמול דברים שהתפרשו באוזני שומעיהם כשאיפה לרמוז על קווי דמיון בינו לבין בגין, כאשר אמר בין היתר כי "מנחם בגין לחם שנים רבות למען עם ישראל ולמען ארץ ישראל ושילם מחירים גבוהים על עמדותיו ודעותיו. הוא לא נרתע מהשמצות ומהכפשות שניסו להפוך אותו לדמות לא לגיטימית והפך לאחד המנהיגים המוערכים והאהודים ביותר של מדינת ישראל".

ליברמן הוסיף: "כמו בגין, גם על נציגי ישראל בעולם לא להירתע ממסע הדה-לגיטימציה שמנסים לעשות אויבינו למדינת ישראל ולהילחם על האמת עד הניצחון".

הסרטון המתעד את מרוץ בגין 2012


^

Sunday, February 19, 2012

20 שנה למותו של מנחם בגים - ההיבט החברתי בהשקפתו



 
עוד מעט נציין 20 שנה מאז הלך לעולמו ראש הממשלה השישי מנחם בגין. מאות האלפים שליוו אותו בדרכו האחרונה המחישו את האהבה שרחש לו העם. לא בכדי ביקש מי שאמר בעת כניסתו לתפקיד כי הוא מתכוון להיות "ראש ממשלה בסגנון יהודי" גם הלוויה בסגנון יהודי-מסורתי, לא הלוויה ממלכתית המיועדת לגדולי האומה. מאז מותו נראה כי בכל שנה שעוברת הופכות דמותו ומשנתו ליותר ויותר רלוונטיות בעבור הציבור הישראלי.

* * *

בשנה האחרונה, על רקע הפגנות המחאה החברתית, חזר לשיח הציבורי בישראל המונח הוותיק - צדק חברתי. אנשים רבים נוהגים לנכס לעצמם את השאיפה לצדק החברתי ואת הדרכים ה"נכונות" להגשמתו, תוך כדי שימוש חוזר בסיסמאות ריקות מתוכן. בעולם שבו ממשלות סוציאליסטיות מובילות למשברים כלכליים, אצלנו מתרחשת תופעה מוזרה: באיזה מין רנסנס משונה חוזרים לשיח הציבורי, ונישאים, כמובן, על גלי הבון טון, ה"סוציאל-דמוקרטים" החדשים - כל אלה שדוגלים בניפוח לא מבוקר של הוצאות ממשלתיות, כל אלה שבשעתו תמכו בהנהגת משק ריכוזי המוחזק בידי הממשלה (וההסתדרות...), כל אלה שמעדיפים מדיניות של בלימת יוזמה ושל ביטול התחרות. ובכן, לכל אלה יש טעות.

צדק חברתי אינו מאופיין בהעמקת הגירעונות, בהטלת מיסים, בפריצת התקציב ובעליית אחוזי האבטלה - כפי שמציעים אלה המכנים עצמם "הארגונים החברתיים" או "הסוציאל-דמוקרטים". צדק חברתי הוא דבר אחר לחלוטין והוא אופיין היטב על ידי מנחם בגין.

בגין האמין במדינה שבה תהיה כלכלה חופשית עם רגישות חברתית. במדינה שבה לא תהיה קבוצה קטנה בממשלה או בהסתדרות שתשלוט לבדה בכל המשק הישראלי. חשוב להבין כי הממשלה לא מועילה להתפתחות המשק, היא בולמת אותו. אם מוסיפים לזה את משטר הפרוטקציות, את הקבלה לעבודה על בסיס ה"פנקס האדום" ואת מניעת העבודה ממי שלא נתפס כאנ"ש ("אנשי שלומנו"...) מקבלים מתכון בטוח למשק חנוק, סגור, מונופוליסטי. זה צדק חברתי? בדיוק להפך.

בגין לא הירבה להשתמש במונח צדק חברתי. הוא פשוט פעל לקידומו: תחילה הוא זקף את קומתן של קבוצות רחבות ועדות שלמות בחברה הישראלית שהרגישו דחויות ומחוץ למחנה עד מאי 77׳. לאחר מכן החל בקידום פרויקט שיקום שכונות שהביא לשינוי עצום בשכונות עוני רבות במדינת ישראל. כי צדק חברתי, האמין בגין, הוא קודם כל לזקוף את ראשם ולהחזיר גאוותם של ציבורים רחבים בישראל.

* * *

20 שנה למותו של ראש הממשלה החברתי ביותר שכיהן כאן, זו הזדמנות לבחון איך מגיעים כיום לצדק חברתי. ולא בדיבורים אלא במעשים.

הנה כמה אפשרויות ריאליות. קודם כל, חינוך חינם מגיל 3 - כפי שקבעה הממשלה לראשונה זה 28 שנים. שנית, העלאת שכר המינימום - לראשונה הוא עומד על יותר מ-4,100 שקלים. לאחר מכן פיתוח רכבות מהירות וכבישים לפריפריה - מבית שאן בצפון עד נתיבות, שדרות, אופקים ודימונה בדרום. בנוסף, רפורמות מקיפות בתחום הסלולר, השקעות עתק בהשכלה הגבוהה וטיפול שורש בבעיית המסתננים שגוזלים את מקומות העבודה של השכבות החלשות ביותר. ומעל הכל נמצאת מדיניות כלכלית של אחריות תקציבית, מדיניות שקולה ולא פופוליסטית שמביאה לצמיחה במשק ולכניסת 150 אלף ישראלים למעגל העבודה - ובכן, זה צדק חברתי אמיתי!

20 שנה לאחר מותו של מנחם בגין, ממשלת הליכוד פועלת ברוחו. מימוש משנתו משמעה כלכלה חזקה לישראל וחברה מוצלחת שיכולה לשגשג.

 
הכותב הוא חבר כנסת מטעם הליכוד

Sunday, February 12, 2012

המבוא של מנחם בגין לספרו של חיים לזר על כיבוש יפו



א.

אביב תש"ח, אביב פריחת העצמאות העברית, אביב ההגשמה, אביב הגבורה והחרדה, אביב הדמים והדמע, אביב הנצחון על פולש-משעבד ואביב המלחמה במדבר הפולש, אביב האביבים בדורנו, אחד מאביבי החרות בתולדות עמנו, אשר קידש את חג האביב ואת חג החרות לשלמות-נצח. – לנו, למורדים בישראל, אך אביב אחד כזה היה בחיינו.

זכורני: באחד מימי האביב ההוא ליווינו למנוחת-עולמים את שני קדושינו-גיבורינו, אבטליון וצדקיהו, שנפלו בקרב על כיבוש רכבת התחמושת ליד פרדס-חנה. פלוגת-כבוד של חיילי הארגון הצבאי הלאומי ניצבה מול בית החולים וציפתה להוצאת הארונות. סביב חיילי המחתרת התקהל קהל רב. והנה – מה מחריד היה הרגע! – הקהל פרץ בתשואות, במחיאות-כפיים ובקריאות-הידד לכבוד החיילים-המלווים.

נפשך אבלה היתה. אמנם שוב כבשנו. פרקנו מחיילים בריטיים מכונות יריה, מרגמות, תת-מקלעים ורובים; לקחנו אלפים רבים של פגזי מרגמות. ורק העתיד – העתיד הקרוב – יוכיח, באיזו מידה גואל היה הנשק הזה, שנלקח שלל מידי צר ואויב, לאומה הקמה לתחיה. אך לפנינו מוטלים היו טובי בנינו-הכובשים-בדם-ברזל-לישראל. וזעקה בדממה שאלת הנפש: האם לעולמים "ליגון בחרתנו"? כלום גזירה היא שאין עוד לבטלה, כי צל היגון ילווה כל נצחון שלנו, כל הישג שלנו, כל מעשה טוב שאנו עושים באהבה ובאמונה למען עמנו וארצנו? אחרים מקבלים נשקם, אם מן הסדנא ועם בכסף; אנחנו מוכרחים לצאת לקרב, כדי לרכוש נשק – למען הקרב. האם הוטל עלינו כל עומס ההוכחה, כי יש אמת באימרה שה"קשיים נוצרו כדי להתגבר עליהם"?

ורצית לגעור בהמון: איכה תעזו במעמד זה למחוא כף? טובי בנינו מובלים לקבר – ואתם אומרים שירה?

אבל הגערה נחנקה בגרונך. קהל אחים זה – מה כי תלין עליו? הוא רואה בפעם הראשונה את בניו הבונים עצמאות ישראל במחתרת, יוצאים לאור השמש, חופשיים, גאים, נשקם בידם. במשך שנים ארוכות לא ראה אותם איש; רק הד מעשיהם, שהוכנו מתחת לפני האדמה, הגיע לאוזני העם ולאוזני העולם. ונדהם העם ונדהם העולם. בתקופת ההשמדה וההשפלה "מגוב רקבון ואפר" קם לתחיה הטיפוס החדש באדם: היהודי הלוחם, שלמד את האמת הפשוטה של החיים והמוות, לאמור, כי ישנם דברים יקרים מן החיים ונוראים מן המוות, ועתה הוא מלמד את העולם כולו כי אגדת מעטים נגד הרבים איננה אגדה: אמת היא, אמת מתחדשת בתולדות ישראל, אמת מחודשת בימינו.

ובצאת המורדים – הממחישים – את אמת האגדה מן המחתרת לאור היום, צהל לקראתם לב העם. הנה הבנים הבלתי-מנוצחים; הנה הם צועדים בחוצות תל אביב במקום חיילי בריטניה; הנה סמל הנצחון ההיסטורי של יהודה הקטנה על האימפריה הגדולה! וישמח העם שמחה גדולה – אף בשעת אבל. והיתה שמחתו מדכאת מאד, אך מלב העם היא פרצה וללב היא חדרה – והחרשנו. באביב ההוא היה אפילו אבלנו לחג לעם.

ובאביב האביבים ההוא יצאנו לקרב – כיבוש יפו.



ב.

כל מה שאנו מתרחקים יותר מן המאורעות שבהם חיינו ומן המעשים שאותם עשינו, הרינו רואים אותם בבהירות גדלה והולכת.

אמנם עדיין נמשך הפולמוס: מי כבש את יפו. ביתר דיוק, עדיין ישנם אנשים המאמצים את כל כשרונותיהם – ובייחוד את הכשרון לעשות בהבל-פיהם או במחי-עטם לילה מיום – ומנסים לסתור את העובדה, שיפו הפורעת כרעה-נפלה בפני פלוגות הקרב של הארגון הצבאי הלאומי. ראיתי את היד הזאת – סותרת-אמת-חיה אפילו במקום בו איש לא פילל לראותה רושמת ומסלפת.

באחד מימי אדר ב' השתא ליווינו למנוחתם את חללי הקרב בעיראק-אל-מנשיה. לאחר סתימת הגולל מעל קברי הגיבורים האלה, הלכתי עם קבוצת הידידים להתייצב בפני שורת הקברים הארוכה של חללי קרב-יפו וחללי אלטלנה. בית העלמין איננו יודע "מסגרות". חיילי הארגון הצבאי הלאומי שוכנים יחד עם חיילי ה"הגנה", אבל היה מי שהחליט אפילו פה להכניס את הכזב בתוך המסגרת. מעל קברותיהם של חברי ה"הגנה", שנפלו בעמדות המגן ביפו, מתנוססות המלים: "נפל על כיבוש יפה" ואילו מעל קברותיהם של עוזי ויהושע וכל מ' הכובשים-במחיר-חייהם נחרתו המלים "נפלו ביפו" ללמדך… עמדנו איפוא מול קברינו הקדושים ובנפשנו זעם שאין לו ביטוי בשפת-אנוש: הגם בעולם האמת כזב יזרעו?

אך לשווא עמל הכזב.

אם רק נזכור, שאנחנו יצאנו לכבוש את יפו בסוף אפריל ואילו ה"אסטרטגים" הרשמיים החליטו, כדבריהם, להמתין עם ההתקפה עד ה-15 במאי, עד צאת הבריטים מיפו; אם רק נזכור, כי בחמשת ימי הקרב על יפו, הכוללים גם את התקפת הנגד הבריטית, ברחו מיפו כל חיילותיה הערבים, כל שלטונותיה המוכרים ויחד עמם – אחריהם, או לפניהם – ברחו רבבות תושבים, פורעים בפועל או בכוח; אם רק נזכור שלו גם אנו היינו ממתינים עד צאת הבריטים ויפו היתה נשארת על תלה עד ה-15 במאי – טריז תוקפני בתוך תל-אביב המתגוננת – היה נמל יפו משמש את צבא הפלישה המצרי, והיתה לנו מלחמה על תל-אביב ובתוככי תל-אביב מן הים, ביבשה ומן האוויר. ובחזית הצפון והדרום והמזרח, שבהן עלו אותו יום ה-15 במאי צבאות הפלישה היו חסרים אלפי הבחורים התל-אביביים וכלי נשקם ששוחררו לחזיתות המלחמה הודות להחלטתנו "לא להמתין", אלא לחסל את הטריז הממאיר בטרם באה הפלישה אותה השכלנו לקדם הן באזהרה נכונה והן במעשה מכריע – אם רק זאת נזכור, נדע, באיזו מידה חסר-סיכוי הוא הנסיון ליטול מאת הארגון הצבאי הלאומי את אחד המעשים המכריעים שמפקדיו וחייליו זכו לעשותו למען חרות האומה ועתידה.

אבל חיים לזר פרש יריעה רחבה יותר בתארו את מאורעות הימים בהם נחרץ גורלה של יפו לכניעה, בהם נקבע גורלה של תל-אביב לחיים וניצלה החזית העברית כולה מפריצה ושבר; המחבר אסף מפי אנשי המבצע הקרבי ובעזרת מסמכים כתובים חומר עובדתי רב ערך. את החומר הזה הביא לנו הפרטיזן-הסופר בפשטות הסגנון האופיינית לו, בהבהירו לדור הזה ולדורות הבאים את אמת הנצחון על יפו –

למען נצחון האמת.

מנחם בגין

תל-אביב-יפו

ניסן, תשי"א
^

Sunday, February 5, 2012

בגין - מגן נגד שחיתות פוליטית

בראיון עם ד"ר דורון נבות אשר פירסם מחקר על השחיתות הפוליטית בישראל, מצאנו את הדברים הבאים

אגב, הניתוח של נבות מראה כי עליית הליכוד עם מנחם בגין לשלטון ב-1977 הורידה בשלב ראשון את מפלס השחיתות בישראל, בעיקר בגלל אישיותו של בגין. אך מאוחר יותר, כשבגין נחלש ומרכז הליכוד התחזק, חזרה השחיתות במקביל לקריסת הכלכלה ולמלחמת לבנון

^

Wednesday, February 1, 2012

חומר לימוד על מנחם בגין מטעם משרד החינוך



בתאריך ד' אדר תשע"ב (27 בפברואר 2012), ימלאו עשרים שנה למותו של מפקד האצ"ל, חתן פרס נובל לשלום וראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מנחם בגין.

המטה לתרבות ישראל, בשיתוף עם מרכז מורשת מנחם בגין, הוציא לאור גיליון "צידה לדרך" בנושא "מנחם בגין מנהיג של רעיון ומעש".

גיליון זה מבקש לבחון ולברר את תפיסת עולמו של בגין, את הערכים הלאומים ליברליים שבהם האמין ושאותם ניסה להוציא לפועל עם היבחרו לשלטון ולא פחות חשוב מכך את תקפותם של ערכים אלו אל מול המציאות של ימינו אנו.

בגיליון מופיעים, לצד סקירה ביוגרפית קצרה, נאומיו וכתביו של בגין בנושאים של: דת ולאום, שלום, חירות, שוויון זכויות, עליונות המשפט, דמוקרטיה, שוק חופשי ודאגה סוציאלית.

כתבים אלו מתובלים במקורות נוספים מהתנ"ך, בהוגים שונים שכתבו בנושאים הנידונים ובחומרים ויזואליים מהמציאות של ימינו.

בתי הספר העל יסודיים מתבקשים להקדיש שעתים לפחות ללימוד הנושא באותו שבוע.

הקובץ על מנחם בגין: מנהיג של רעיון ומעש

^