האם ה"אלטלנה" תעלה?

המדינה רוצה למשות את אלטלנה מהמצולות

הממשלה תנסה לאתר את שרידי הספינה

מאת ברק רביד

משרד ראש הממשלה והמרכז למורשת בגין צפויים להוציא בשבועות הקרובים משלחת חיפוש תת-ימית, כדי לאתר את המקום שבו הוטבעו שרידי אניית האצ"ל "אלטלנה". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בטקס האזכרה להרוגי אלטלנה בתחילת השבוע, כי סיפורה של הספינה ישולב בתוכנית אתרי המורשת הלאומיים.

לדברי גורם בלשכת ראש הממשלה, ההצעה לנסות ולאתר את שרידי אלטלנה הגיעה למשרד ראש הממשלה מהמרכז למורשת בגין. ראש אגף תשתיות המורשת, ראובן פינסקי, ומזכיר הממשלה, צבי האוזר, התלהבו מהרעיון והעלו אותו בפני נתניהו, שבירך על כך.

לפרויקט יוקצו בשלב ראשון כ-200 אלף שקל, שיושקעו בשיגור משלחת חיפוש תת-ימי עם ציוד מיוחד לאיתור ספינות טבועות. המטרה בשלב הראשון היא לאתר את המקום שבו הוטבעו שרידי אלטלנה. לאחר מכן, ייבחנו כמה רעיונות להנצחת האנייה והסיפור סביבה, כגון הקמת אנדרטה בלב ים או משיית חלקים מהאנייה לשם הקמת אנדרטה על החוף. כיום קיימת אנדרטה קטנה לאלטלנה בטיילת בתל אביב.

"אנחנו רוצים לשמר את המורשת והסיפור של האלטלנה ובמיוחד את הערכים שסביבו", אמר גורם בלשכת ראש הממשלה, "במיוחד חשוב לשמר כך את הערך של מניעת מלחמת אחים ושמירת האחדות בעם".

ביוני 1948 השתמשו אנשי האצ"ל בספינה אלטלנה להביא לישראל משלוח נשק גדול, שנועד לאנשי הארגון. לאחר שעגינת הספינה באזור כפר ויתקין סוכלה ע"י כוחות צה"ל, המשיכה אלטלנה לחופי תל אביב. לאחר שאנשי האצ"ל סירבו להסגיר את הנשק לצה"ל, הורה ראש הממשלה דוד בן גוריון להפגיז את האנייה. בחילופי האש באותו יום נהרגו 16 מאנשי האצ"ל ושלושה חיילי צה"ל.

האנייה עלתה באש וצפה על צדה כמה חודשים מול חופי תל אביב, עד שבן-גוריון הורה לחיל הים לגרור אותה מהחוף ולהטביע אותה בלב ים. לפי אחת הגרסאות, בן-גוריון אף הורה לפרק את אלטלנה לחלקים ולהטביע אותם בנפרד. להערכת הגורמים שעוסקים באיתור האנייה, היא שקועה במרחק של כ-10 קילומטרים מהחוף ובעומק כ-70 מטר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בטקס האזכרה השנתי להרוגי אלטלנה ביום ראשון, כי בדיעבד הוא סבור שהפקודה לירות על הספינה היתה "נמהרת ומוטעית", והוסיף כי "ייתכן שאחת הסיבות שניתנה היא חוסר ביטחון מספיק של הממשלה הצעירה בסמכותה, ומתוך חשדנות ואי אמון שלא היו במקומם, ואנחנו יודעים בדיעבד עד כמה לא היו במקומם".

מבצע "אל תעלה נא"

שרטון מול גורדון

מאת אמיר אורן

מתוך יומן המבצעים של חיל הים, סודי ביותר, 30.10.49, 15:20. אל: מבצעים. מאת: קצין המשמרת, ק-28, הפריגטה אח"י "מבטח": אלטלנה טובעה 15 מייל כיוון 289 מיפו, עומק 165 פאדום, הגדרת המקום 3206 53428. זמן גריניץ' 11:30. קורס 095. מצב הים שקט.

פאדום היא מידה ימית, לערך 183 ס"מ. מכאן שאלטלנה שקעה, ביום הטיבוע, לעומק של כ-300 מטרים. זה קרה שנה וחצי לאחר הקרב בין צה"ל לאצ"ל, שהתרחש ב-22 ביוני 1948, כאשר סיימה את הפלגתה בשרטון מול תל אביב, בין הרחובות פרישמן וגורדון. באותו יום בשנה שלאחר מכן נעשתה למקדש-מעט למנחם בגין ולתומכיו, באופן שהרתיח את ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. בסיס יפו של חיל הים פירק מהאנייה חלקי מכ"ם, לשימושו, אך בן-גוריון קץ בעלייה לרגל. הוא מינה את נאמנו, האלוף שלמה שמיר, למפקד חיל הים, והנחה אותו לסלק את הגרוטאה בטרם תהפוך לאנדרטה. בן-גוריון המתין עד שבגין ייצא למסע ממושך באמריקה והורה לשמיר לבצע את הסילוק. המבצע הושלם באוקטובר 1949 ותועד. "שלחו מיד צלם של חיל הים עם צלמוניה קולנוע לבסיס יפו, שיתייצב שם בין 6 ל-7", הורה מפקד החיל לקצין המבצעים.

נתוני יומן המבצעים, שמיקמו את הטיבוע לערך מול נבי רובין, נמצאו בשעתם במסגרת עבודה לתואר דוקטור שערך אלוף-משנה במילואים דודו שי"ק, לשעבר סגן מפקד שייטת 13. הם עמדו לשמש סרט שתיכננו לפני כשש שנים מיכה פרידמן ואחרים, אך הפקתו הוקפאה כשלא נמצא לו מימון.

תת-אלוף רם רוטברג, מפקד השייטת לשעבר וכיום אחד משלושת המתמודדים על המינוי למפקד חיל הים, העריך אז כי ספינות החיל יוכלו לאתר את מיקומה המדויק של אלטלנה, למרות התזוזות בים ובקרקעיתו בששת העשורים שחלפו. קשה (או יקר) יותר להעלות אותה.

לדברי צוללן מנוסה, בעלי חברה הפועלת מתחת למים לאבטחת קידוחי גז ונפט ולהנחת כבלי סיבים אופטיים, "המיומנות קיימת בישראל. הבעייה העיקרית היא העומק. אם אלטלנה נמצאת על המדף היבשתי, רק 30 או 40 מטר מתחת למים, נוכל להגיע אליה בצלילה פשוטה, ואז תלוי כמה ימים יידרשו לנו לסרוק את המשבצת. אנחנו מדברים על מאות דולרים לצולל, כפול מספר צוללים, כפול מספר הימים. בעומק של יותר מ-200 מטר, כפי שאפשר להבין מיומן המבצעים, העלויות הופכות להיות אסטרונומיות. צריך להביא מקפריסין כלי מיוחד, שעולה 44 אלף דולר ליום".

הרבה פחות מכך - "סכום ידוע של כסף, וכמו כן חבילות עם חפצים יקרי ערך, אבנים טובות ותכשיטים וכמות של סמים מרדימים (נרקוטיים)" - היה בקופת אלטלנה, שנפרצה ושתוכנה נעלם עם השתלטות צה"ל עליה. הסכום נאמד ב-400 אלף פרנקים צרפתיים, 550 דולר ועוד "סכום ניכר של דולרים אמריקאים אשר רב החובל החזיק בקופתו עבור המנוח אברהם סטבסקי, שנחשד ברצח חיים ארלוזורוב וזוכה ממנו". חקירות בחיל הים, במטכ"ל ובמשרד הביטחון גילגלו את הכדור בלהטוטנות מגורם לגורם ומקצין לקצין. לבסוף מונה שמאי: "המהנדס קירשטיין נקבע לערוך אקספרטיזה מוסמכת באנייה "אלטלנה" על מנת למנוע סיבוכים", דיווח קצין המנהלה של חיל הים, אריה (לובה) אליאב, לשקולניק, הלוא הוא לוי אשכול.

פרקליטו של פיין לא הירפה, עד שלבן-גוריון נמאס, והוא הורה לשליש שר הביטחון, רב-סרן נחמיה ארגוב, למסור לתובע הכללי הראשי של צה"ל, רס"ן אברהם גורלי, את ההודעה הבאה, שנועדה לפרקליט: "האחראים לאנייה אחראים לפשע הכבד ביותר שנעשה למדינת ישראל, והאנייה הוחרמה". הפרקליט הנמען היה עורך דין מקס זליגמן, שמשרדו מייצג היום את הנאשם אהוד אולמרט.