ביקור מזכיר הממשלה מר עובד יחזקאל
ערב "אבשלום פיינברג
"
Thursday, March 27, 2008
Tuesday, March 25, 2008
לקראת מלחמת ששת הימים
דווקא מנהיג גח"ל, מנחם בגין, התחרט בצורה נחרצת יותר. אין ספק כי מה שחשב על אשכול לפני המלחמה התברר לבגין לאחר מעשה כנטול ממשות. היה לו, לבגין, את אומץ הלב להכריז: טעיתי. אבל אין ספק כי תביעתו הדרמטית של בגין להחזיר את בן גוריון לראשות הממשלה נועדה להמחיש את תחושתו לגבי חומרת מצבה של ישראל באותם ימי המתנה. היום, ארבעים שנה אחרי, קשה להמחיש את משמעותו של צעד זה מבלי להזכיר כי משנות ה-40', בימי ההתקוממות נגד הממשלה הבריטית והספר הלבן, ועד לאמצע שנות ה-60', ראה בן גוריון בבגין גרסא היטלראית, לא פחות. יום אחרי פנייתו של בגין לבן גוריון שינה האחרון את יחסו אליו מקצה אל קצה ואף נתן לכך ביטוי בכתובים.
אלא שבגין, אחרי שהיה לאחד ממעצבי מדיניותה של הממשלה, נוכח לדעת כי מה שראה מבחוץ לא חפף בדיוק את מה שראה מבפנים. לפחות בתחילת דרכו בממשלה מצא בגין כי קיימת זהות מחשבתית בינו לבין אשכול, ראש הממשלה, וגם בינו לבין דיין, שבלי לחצו של בגין לא היה נעשה שר ביטחון.
אחרי מותו של אשכול ספד לו בגין בישיבת הממשלה: "ראש הממשלה הוכיח שכל הדברים שהיו קשורים כביכול בתדמיתו, היו דברי סלף. זה כלל לא נכון שלא היה מסוגל לקבל החלטות... כל מה שנתרחש במלחמת ששת הימים – אשכול היה ראש הצוות שבלעדי הסכמתו או יוזמתו לא היה מתבצע... ירושלים... רמת הגולן... איחוד ירושלים... עם ישראל צריך לדעת שלוי אשכול עשה הרבה מאוד בשבילו".
---------------------------
שלמה נקדימון, מחבר הספר "לקראת שעת האפס" (הוצאת "רמדור", 1968) – הספר הראשון על המשבר הפוליטי שקדם למלחמת ששת הימים. המחבר הוא חתן פרס סוקולוב לתקשורת הכתובה, 1993
אלא שבגין, אחרי שהיה לאחד ממעצבי מדיניותה של הממשלה, נוכח לדעת כי מה שראה מבחוץ לא חפף בדיוק את מה שראה מבפנים. לפחות בתחילת דרכו בממשלה מצא בגין כי קיימת זהות מחשבתית בינו לבין אשכול, ראש הממשלה, וגם בינו לבין דיין, שבלי לחצו של בגין לא היה נעשה שר ביטחון.
אחרי מותו של אשכול ספד לו בגין בישיבת הממשלה: "ראש הממשלה הוכיח שכל הדברים שהיו קשורים כביכול בתדמיתו, היו דברי סלף. זה כלל לא נכון שלא היה מסוגל לקבל החלטות... כל מה שנתרחש במלחמת ששת הימים – אשכול היה ראש הצוות שבלעדי הסכמתו או יוזמתו לא היה מתבצע... ירושלים... רמת הגולן... איחוד ירושלים... עם ישראל צריך לדעת שלוי אשכול עשה הרבה מאוד בשבילו".
---------------------------
שלמה נקדימון, מחבר הספר "לקראת שעת האפס" (הוצאת "רמדור", 1968) – הספר הראשון על המשבר הפוליטי שקדם למלחמת ששת הימים. המחבר הוא חתן פרס סוקולוב לתקשורת הכתובה, 1993
Sunday, March 16, 2008
Thursday, March 13, 2008
טכס האזרכה ליד קברו של מנחם בגין השנה
בדיווח של ערוץ 7:-
כולל קטע וידיאו
כולל קטע וידיאו
בבית העלמין היהודי בהר הזיתים נערכה אחר הצהרים האזכרה השנתית, במלאת 16 שנים מותו של ראש הממשלה ה-6 מנחם בגין ז"ל. בין המשתתפים: משפחתו, ח"כים מהליכוד כיום ובעבר ואישי ציבור נוספים.
ח"כ לשעבר דוד לוי אמר לאחר האזכרה לערוץ 7 כי דווקא בימים אלו מרגישים את חסרונו של בגין, "מנחם בגין היה מנהיג, אדם דגול, יהודי גאה ומעל הכול ענו. בגין היה נחוש בהגנה על ארץ ישראל ורגיש בהגנה על עם ישראל, השילוב של שני הדברים אפיינו את האיש שלא ישכח לעולם".
לוי חושב שאם כיום בגין היה בשלטון, מצבה של מדינת ישראל היה הרבה יותר טוב, "לא היינו מגעים למצב הזה, הוא היה מפיח תקווה ובטחון בלב כל אזרחי ישראל ולכן העם אהב את בגין והוא אהב את העם".
יו"ר סיעת הליכוד,גדעון סער אמר כי מנהיג כמו בגין הוא עניין נדיר, "אף אחד מאיתנו איננו יכול לעלות למעלה מגדולתו, מנהיגים כמו בגין מגעים לאומה פעם בכמה דורות, אנו נמשיך לכת בדרכו ולעשות את המוטל עלינו".
ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) הביע את געגועיו למנהיג, "אי אפשר להימנע מהשוות ראש הממשלה היום, שאומר שאין מה לעשות עם הטרור וצריך להתרגל למצב, ומילים כאלה מגבירים עוד יותר את הגעגועים להנהגת מנחם בגין. כולי תקווה שעם ישראל יעשה את ההשוואה המתבקשת וישלח את הנוכחי הביתה על מנת לבחור תחתיו מישהו שאולי מזכיר במשהו את מנחם בגין".
Wednesday, March 5, 2008
כתבה על הספרייה במרכז בגין בעיתון הארץ
ספריית מרכז בגין, ירושלים
ספריית מרכז בגין נפתחה לקהל עם פתיחת המרכז באוגוסט 2004. הספרייה הוצגה לנו על ידי הספרנית ברוריה בן סניור רומנוב, שתחילת הקשר שלה עם בגין היתה בידידות של אביה, ד"ר מאיר קהאן, זקן אנשי המחתרת, עם בגין, שאותו הכיר בתנועת בית"ר בפולין. כשהיתה בת 12 התחבא בביתם "דוד ישראל", שעם קום המדינה התברר כמפקד המחתרת, מנחם בגין. באותה שנה שאלה ברוריה מספרייתו של בגין את "ספר האגדה" של ביאליק-רבניצקי לצורך בית ספר (היא לא זוכרת אם החזירה).
מאת ורד לי | צילום: אלכס ליבק
ספריית מרכז בגין נפתחה לקהל עם פתיחת המרכז באוגוסט 2004. הספרייה הוצגה לנו על ידי הספרנית ברוריה בן סניור רומנוב, שתחילת הקשר שלה עם בגין היתה בידידות של אביה, ד"ר מאיר קהאן, זקן אנשי המחתרת, עם בגין, שאותו הכיר בתנועת בית"ר בפולין. כשהיתה בת 12 התחבא בביתם "דוד ישראל", שעם קום המדינה התברר כמפקד המחתרת, מנחם בגין. באותה שנה שאלה ברוריה מספרייתו של בגין את "ספר האגדה" של ביאליק-רבניצקי לצורך בית ספר (היא לא זוכרת אם החזירה).
מאת ורד לי | צילום: אלכס ליבק
.
ספר ספרים משוער: בספרייה כ-3,500 כותרים על בגין ומורשתו, מתוכם כמה מאות ספרים מספרייתם הפרטית של עליזה ומנחם בגין.
ז'אנרים בולטים בספריית מרכז בגין: ספרים הקשורים למנחם בגין, פועלו ומורשתו כגון המחתרות ולמאבקן בשלטון הבריטי, המהפך ב-77', השלום עם מצרים, פיצוץ הכור העיראקי, ספרים הנוגעים במקומות, ארגונים ותקופות מתוך סיפור חייו, על בריסק עיר הולדתו ועל זאב ז'בוטינסקי מורו הרוחני.
ז'אנרים בולטים בספרייה הביתית של בגין: ספרי פילוסופיה רבים של אריסטו, ניטשה והרמב"ם, ספרי משפט, והרבה ספרים על תנועות שחרור לאומיות ועל לוחמי חרות מרחבי העולם. בנוסף, יש ספרי בלשים באנגלית, בייחוד של אגאתה כריסטי, שעליזה מאוד אהבה לקרוא.
שפות: עברית, אנגלית, צרפתית ויידיש.
מדיניות השאלה: הספרייה היא ספריית עיון בעיקרה ולא ספריית השאלה. ספר הנמצא בעותקים אחדים הספרנית הרחומה משאילה.
תקציב הספרייה: תקציב הספרייה מסתכם בכמה אלפי שקלים בשנה. הספרייה מתבססת בעיקר על תרומות של אנשים שהיו קשורים לבגין, אנשי מחתרות ומבקרים במוזיאון. ספרים במספר רב של עותקים מועברים לחנויות ספרים משומשות ותמורתם מקבלים זיכוי עבור ספרים חדשים. בנוסף מתקבלים ספרים ממשפחות של אנשים שהלכו לעולמם ושמם מונצח על מדבקות בתוך הספרים.
רכישות אחרונות לספרייה: "הדרך אל הפנתיאון", שכתב ד"ר אודי לבל, שמפרט כיצד הודחקו אנשי אצ"ל ולח"י מהזיכרון הממלכתי עד לעלייתו של בגין לשלטון.
הספר הישן בספרייה: ספר משנת 1868, שהתקבל ממשפחתו של ברוך הורוויץ ז"ל, "SINAI AND PALESTINE", שראה אור בלונדון. הספר כולל מפות נהדרות ותיאורים גיאוגרפים של השטח.
הספר היקר ביותר בספרייה: "בגין היה אדם ללא נכסים או ממון, כך שגם בספרייתו לא ניתן למצוא ספרים נדירים ויקרי ערך", אומרת ברוריה.
הספר שהיה אהוב על בגין: התנ"ך והמחזה "אויב העם" של איבסן (מקור: יחיאל קדישאי, מזכירו האישי של מנחם בגין)
הספר המבוקש ביותר על הקוראים בספרייה: "המרד", זיכרונותיו של בגין מתקופת המחתרת.
לאיזה ספר הקוראים חוזרים הכי הרבה פעמים? "לילות לבנים", שכתב בגין ובו הוא מתאר את תקופת מעצרו במחנה כפייה סובייטי.
הספרים המיוחדים בספרייה: "למחרת עלות בגין לשלטון", אשר ראה אור ב-1956 על ידי סופר בשם ירובעל (צבי לבנון). ספר זה מוזכר כאחד הספרים הראשונים שנכתבו במדינה בז'אנר של מדע בדיוני פוליטי המשרטטים אוטופיה פוליטית. המחבר, מאוהדי בגין, מתאר אוטופיה שבה בגין משנה את הכלכלה לכלכלת שוק חופשי ; ספר נוסף הוא "בגין", מאת המשורר אהרון שבתאי, שכתב פואמה על בגין והמחתרת ב-1986, מאז המשורר החליף את דעותיו מהקצה אל הקצה.
הקדשות יקרות ללב: ב"חצרו של קיבוץ", אלבום צילומים מאת פטר מירום, שקיבל בגין לאחר הרצאה סוערת בקיבוץ הגושרים, נכתב: "לבגין, הידיד וגם יריב כהלכה, מזכרת על ערב מהנה בשם חברי הגושרים" (1970). הסופר השחור אלכס היילי, מחבר הספר "שורשים", שהפך לסדרה מצליחה על העבדים באמריקה, כתב לבגין ולמשפחתו הקדשה וחתם "ממשפחת קונטה קינטה" (העבד האפריקאי שהתחיל את השושלת).
הקדשה ייחודית שכתב מנחם בגין לברוריה הספרנית: בספרו "המרד" כתב בגין: "לברוריה באהבה מדוד ישראל 'הבטל'ן בעל הזקן'" (ברוריה מבהירה: "בתקופה שבה בגין התחבא בביתנו הוא היה לעתים מגיע מחופש לרב ססובר בעל הזקן, וכילדה קטנה שאלתי אותו למה הוא אף פעם לא הולך לעבוד").
מה הספרים שהקוראים "מאבדים" הכי הרבה פעמים? נעלמה מהספרייה חוברת מיוחדת שהוציא משרד השיכון במספר עותקים מצומצם, על פרויקט שיקום שכונות ובו תמונות ופירוט העבודות בשכונות.
הספרים שמנחם בגין קרא בימיו האחרונים: בספרייה מצויים הספרים שנמצאו ליד מיטתו של בגין בזמן שחלה הידרדרות במצבו, שהובילה למותו: "Where the Buck Stops" אסופה מכתביו של הנשיא האמריקאי הארי טרומן; ספר על תפקידו של קיסינג'ר בממשל ניקסון
Subscribe to:
Posts (Atom)