Thursday, March 10, 2011

הכנסת מכבדת זכרו של מנחם בגין

הודעות דובר הכנסת

19
 שנים לפטירתו של מנחם בגין


ריבלין: בגין מעולם לא חשש לעמוד מול הכנסת, גם כשהייתה תוקפנית, פופוליסטית וסוערתנתניהו: גם בגין היה מביע תרעומת על מיעוט קיצוני שפוגע בערבים ובשליחי החוק; לא נשלים עם התופעה

”מנחם בגין ראה בדמוקרטיה הפרלמנטרית את שיטת המשטר ההולמת ביותר עבור הישראלים, כדי להבטיח ייצוג מיטבי עבור העם בישראל, על השונוּת ועל הפערים שבו. לדידו, ”יש שופטים בירושלים”, אבל יש גם כנסת בירושלים. הוא הכיר במקומה המכונן של הכנסת כשיקוף העמוק ביותר של קשת הדעות. לאורך כל חייו הפוליטיים ראה בכנסת את הזירה המרכזית של הויכוח.הוא שייסד את הנורמה להבאת הסכמים מדיניים לאישור הכנסת, על אף שהדבר איננו מחויב על פי חוק, וכך עשו כל ראשי הממשלה אחריו. הוא עשה זאת, משום שלא חשש לעמוד מול הכנסת, סוערת ולעומתית ככל שתהיה, ואפילו תוקפנית ופופוליסטית ככל שתהיה; אדרבה, הוא ראה בכך ביטוי לעוצמה של הדמוקרטיה הישראלית, לחיוניות ולחוסן שלה, כלפי בית וכלפי חוץ.”כך אומר היום (ד`) יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, בכנס מיוחד על ”בגין והפרלמנטריזם”, שנערך בכנסת לזכרו של מנחם בגין - ראש הממשלה, יו”ר הליכוד ומנהיג האצ”ל המנוח, שהלך לעולמו לפני 19 שנים. בכנס השתתפו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, שופטים, שרים וחברי כנסת בהווה ובעבר ובני משפחת בגין.

לדבריו, ”בגין הטביע חותם עמוק בפרלמנטריזם הישראלי. אני מאמין, שגם היום, כאשר יש המפקפקים בשיטה שלנו, היה בגין דבק בדמוקרטיה הפרלמנטארית. ייתכן שהיה מחפש דרכים לשכללה אך בשום אופן לא להחליפה. אנו מצויים בעידן שבו מותקפת התרבות הפרלמנטארית שלנו, מבית ומחוץ. ניכר היטב שישנם סדקים וזעזועים בשיח הפרלמנטארי המסורתי שהתקיים בבית הזה במשך שנים, ואף ישנם כאלו שסבורים שהשיטה הפרלמנטארית מיצתה את עצמה, ומחפשים לה תחליפים זולים. בימים אלו, גוברים הגעגועים לבגין הפרלמנטר, שבהתנהלותו ובאישיותו, היה מאלו שהניחו את אבני היסוד של הפרלמנטריזם הישראלי”.יו”ר הכנסת ציין עוד, כי ”המהפך החברתי שחולל בגין היה שיאו של תהליך שנבט בו גם כפרלמנטר. הוא זה אשר פתח לרווחה, לראשונה, את דלתות הישראליות בפני רבבות ישראלים שעד 1977 חשו כי הישראליות הנכספת הזו, ודמות ”הישראלי החדש” שניסתה לעצב, מתנכרת להם, למורשתם, למסורתם, ולתרבותם.”ראש הממשלה, נתניהו, אמר בנאומו: ”בגין היה יהודי בכל מאודו ודמוקרט בכל הווייתו. הוא שמר על מקומן של שלש הרשויות. אני משוכנע, שאילו היה איתנו הים הוא היה מביע תרעומת על אותו מיעוט קטן, קיצוני ושולי מקרב אחינו המתיישבים, שפוגע הן בשליחי החוק והן באזרחים ערבים. ישראל לא תסבול ולא תשלים עם התנכלות לערבים כשיטת מחאה נגד הממשלה. זה עיוות מוחלט של תפיסת המוסר ושל רוח הצדק היהודית. הדמוקרטיה הייתה עקרון חיים ותפיסת עולם אצל בגין, מעמודי התווך של קיום מדינת ישראל. אני רואה בעקרונותיו רלוונטיים, ובדרכו נוסיף ללכת”, סיכם רה”מ.

בכנס בכנסת נכחו בני משפחתו של מנחם בגין, חברי כנסת בעבר ובהווה ואישים נכבדים רבים. עוד נאמו בכנס השר לשעבר יורם ארידור, השר לשעבר פרופ` אמנון רובינשטיין והפרופ` מרדכי קרמניצר. הנחה את האירוע העיתונאי שלום קיטל.


מדברי ראש הממשלה בכנס

Saturday, February 12, 2011

זכרונות של עיתונאי על בואו של סאדאת לירושלים

לא רק במצרים מאת: עוזי בנזימן

תאריך פרסום: 12/02/2011 מבחנו של העיתונאי יהיה תמיד יושרתו האישית – בעקבות וידויו של עורך "אל-אהראם" על התנהלות עיתונו בתקופת מובארכ וזכרונות מביקור סאדאת בירושלים


האווירה באותו ערב במלון המלך דוד בירושלים היתה מעורבת. מצד אחד היו המארחים הישראלים, ובראשם ראש הממשלה מנחם בגין, שניסו ככל יכולתם לשוות למעמד אופי חגיגי ושמח. מהצד האחר היו האורחים המצרים, ובראשם הנשיא אנואר סאדאת, עצורים וחמוצי פנים.

זה היה בערב יום ראשון, ה-20 בנובמבר 1977, לאחר נאומו הדרמטי של הנשיא המצרי במליאת הכנסת. התגובה הישראלית לביקורו המפתיע של הנשיא המצרי בירושלים איכזבה את האורחים. סאדאת ופמלייתו הבהירו למארחיהם כי הם ציפו שעל המחווה הנועזת שלהם יגמלו בגין ועוזריו ברוח נדיבה. הם קיוו שבמענה לעצם נכונותו של סאדאת לשבור את המחסום הפסיכולוגי ולהגיע להידברות ישירה עם ראשי השלטון בישראל ישיב בגין בהיענות לדרישות המצריות במלואן.

סאדאת רצה לשוב הביתה כשהוא נושא עימו הכרזה פומבית של ישראל על נכונותה לסגת מכל חצי האי סיני ולממש את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. בגין לא עמד בציפיות הנשיא המצרי: בנאום התשובה שלו בכנסת אמנם הצטרף להכרזתו של האורח שתם עידן שפיכות הדמים בין שתי המדינות ושמעתה והלאה הן יפתרו בדרכי שלום בלבד את הסוגיות השנויות במחלוקת ביניהן, אך אמירה גורפת המקבלת את העמדה המצרית לא היתה בדבריו.

האכזבה של המשלחת המצרית ריחפה מעל סעודת הערב ההדורה. שיחות הנימוסים ליד שולחן הנשיאות היו מאולצות. סאדאת כמעט שלא נגע באוכל שהוגש לו. שר החוץ משה דיין החליף מלים עם עמיתו המצרי, בוטרוס בוטרוס ראלי, ולמד ממנו על פער הציפיות העמוק החוצץ בין שתי המדינות.

רק שר הביטחון עזר וייצמן הצליח לעורר חיוכים באנקדוטות שסיפר ובמחמאות שחלק לנשיא המצרי. הרוח הצוננת שנשבה מראשי המשלחת המצרית הכתיבה את נימת השיחות שניהלו גם העיתונאים האורחים עם עמיתיהם הישראלים.

המסר היה ברור והוא הידהד בדייקנות את העמדה שקבעו סאדאת ועוזריו: ישראל אינה מבינה את גודל הסיכון שלקח על עצמו הנשיא המצרי בבואו לירושלים. עליה לגמול לו במחווה גדולה, ולא בפרוטות קטנות; העולם הערבי מפתח נגדו עוינות עזה ומייחל לכשלון מהלכו; במקום לעסוק בזוטות – קביעת נוהל להמשך המו"מ, מיקוח על ניסוח הודעת הסיכום – על בגין לצייד את סאדאת בתמורה מלאה, מספקת, שבה יוכל לנפנף מול העולם הערבי האורב לו.
 
המשך...

Wednesday, January 26, 2011

השגריר האמריקאי מבקר במוזיאון מרכז בגין

השגריר של ארצות הברית בישראל, מר ג'יימס ב. קונינגהם, יחד עם ראש המרכז האמריקאי בירושלים, שי קולקרני, ביקרו היום במוזיאון של מרכז בגין






הביקור הודרך בידי ראש המרכז, הרצל מקוב יחד עם משה פוקסמן-שעל

תמונות: ישראל מידד ואילנה בראון