הבלוג שפירסם פרופ' דוד אסף על ביקור בבריסק ובאתרי זכרון של מנחם בגין
^
Sunday, December 13, 2015
Wednesday, November 11, 2015
האם בגין הרס את כלכלת ישראל?
דעות
אבי שילון
כשפרופ' דני גוטווין ניתח ב"מגש הכסף" — הסדרה של דורון צברי ואמיר בן דוד ששודרה באחרונה בערוץ 8 — את תולדות הכלכלה הישראלית, הוא הציג את מנחם בגין כאדריכל ההרס המכוון של מדינת הרווחה. כצפוי, ממרכז מורשת בגין שוגרה למועצת הכבלים תלונה בגין "הנראטיב השקרי".
בקדנציה של בגין אכן נעשה הצעד הראשון והמכריע לשינוי דיוקנה הכלכלי־החברתי של ישראל. ואולם, התזה המבריקה של גוטווין עושה חסד עם בגין כשהיא מתארת את הנהגתו הכלכלית כנובעת מתוכנית מחושבת. למעשה, יחסית לרוב ראשי הממשלה שכיהנו כאן, בגין נטה דווקא שמאלה מבחינה כלכלית.
אצל דוד בן־גוריון הוכפף הסוציאליזם לאינטרס הממלכתי. בערוב ימיו אף הציע לאסור בחוק שביתות מורים ורופאים. חניכו שמעון פרס הוא שאחראי למחיקתו האירונית של המונח סוציאליזם ממצע "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י). האופן שבו סיכל יצחק רבין, בנה של "רוזה האדומה", את הצעת אברהם שוחט להטיל מס על רווחי הון הלם את נטיית לבו. על הסוציאליזם של אהוד ברק ואהוד אולמרט מיותר לדבר. לא במקרה אריאל שרון, שגדל בבית פרו־ליברלי, גיבה את בנימין נתניהו כשר האוצר.
לעומת זאת, בגין התעקש להגדיר את חרות כ"תנועתו של האדם העמל". באחד מכנסי הבחירות אף הכריז: "יש לקחת אמצעים מהעשירים לטובת העניים". כשהשתומם מהעדר מחיאות הכפיים, הסב יוחנן בדר את תשומת לבו לכך שאוהדיו נחרדו מההד הקומוניסטי שנשמע בדבריו. בגין נזהר מלשוב על הצהרתו, אך הסיסמה שהציג עם עלייתו לשלטון, "להיטיב עם העם", היתה גלגול של השקפותיו המוקדמות.
על רקע המאבק ההיסטורי בין תנועת העבודה לרוויזיוניסטים, אימוץ עמדה סוציאל־דמוקרטית נתפשה אפוא בעיניו כבלתי אפשרית. בגין התייחס לסוציאליזם כאל מושג פוליטי/מפלגתי. מסיבות דומות תמך בתוכנית שהציג שר האוצר שמחה ארליך — לא משום שירד למשמעותה הכלכלית־החברתית, אלא כי זיהה בה ביטוי לרעיונות הרוויזיוניסטיים של ליברליזם וחירות הפרט.
בשלב מסוים, הבין בגין, ש"המהפך הכלכלי" מאפשר להחזיק דולרים, אך פוגע בחלשים. הוא התנגד להצעת ארליך לבטל חלק מהסובסידיות, והתנגד גם לקיצוצים שרצה לבצע שר האוצר יגאל הורביץ. בדיעבד טען הכלכלן מילטון פרידמן, מיועצי הממשלה, שהאינפלציה וכישלון התוכנית הכלכלית נבעו, בין היתר, מחוסר העקביות של בגין.
גוטווין צודק, אפוא, באבחנתו העקרונית ביחס להשפעת "המהפך" על המצב הכלכלי־החברתי גם בימינו. אך בתוך הנראטיב הזה היה בגין מנהיג תועה — לא אסטרטג. כשדפוס מנהיגות דומה הוביל להסתבכות במלחמת לבנון — הוא הודה שאינו יכול עוד.
^
Friday, November 6, 2015
לא חשוב מי ירה ראשון
"לא חשוב מי יירה את היריה הראשונה. התעמולה וההסברה בידינו. אנחנו נשכנע את הציבור שאתם פתחתם ראשונים באש".
מתוך רשימה זו של מנחם רהט:
ילקוט הכזבים
לפני 71 שנה ושבוע בדיוק, ב-31 באוקטובר 1944, אימצה הנהגת השמאל ביישוב, את העיקרון הנלוז, שכל שקר, גס ככל שיהיה, אם יחזרו עליו שוב ושוב, יתקבע בתודעת הבריות כאמת לאמיתה. שיטת כזב זו אומצה בידי אליהו גולומב, ממנהיגי השמאל ומראשי ההגנה, כשנועד לפגישה לפני 71 שנה עם מפקד האצ"ל מנחם בגין. באווירה המתוחה דרש גולומב, שאצ"ל יחדל מפעילותו נגד הבריטים. בגין סירב. גולומב המשיך בלשון איומים: הסירוב, הזהיר, יחולל מלחמת אחים "שתביא להשמדתכם". בגין הרים גבה, ותהה אם גולומב מעוניין במלחמת אחים בשירות הבריטים, שהיו אז אוהדי הערבים ועושי דברו של המופתי. גולומב: "לא תם חשוב מי יירה את היריה הראשונה. התעמולה וההסברה בידינו. אנחנו נשכנע את הציבור שאתם פתח
ראשונים באש". הנה לנו, ב-18 מלים, האם-אמא של תורת המניפולציה הנפסדת...
Saturday, June 27, 2015
בני בגין מצטט מנחם בגין על זכויות האדם
ח''כ בני בגין באוניברסיטת חיפה: ''השלטון אינו מעניק זכויות אזרח. הן הוענקו לו על ידי בוראו, הן איתו תמיד ובכל מצב, והשלטון אינו רשאי לשלול אותן''
"לא בנדיבות אנו נוהגים – זוהי חובתנו", הוסיף בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה "אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח". "השלטון אינו מעניק זכויות אזרח. הן הוענקו לו על ידי בוראו, הן איתו תמיד ובכל מצב, והשלטון אינו רשאי לשלול אותן", כך אמר הערב (יום ה') ח"כ בני בגין בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.
"לא בנדיבות אנו נוהגים – זוהי חובתנו", הוסיף בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה "אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח". "השלטון אינו מעניק זכויות אזרח. הן הוענקו לו על ידי בוראו, הן איתו תמיד ובכל מצב, והשלטון אינו רשאי לשלול אותן", כך אמר הערב (יום ה') ח"כ בני בגין בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.
עוד הוסיף ח"כ בגין כי, "אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק את הכלים המגבילים אותו".
ח"כ בגין פתח דבריו באמירה כי ממשלות מוקמות בכדי לקיים את זכויות האזרח של האזרחים שלהן, אולם אמיתות אלה, שאמורות להיות מובנות מאליהן, אינן כאלה בישראל של השנים האחרונות. הוא יצא בחריפות נגד מה שהוא כינה, "סיסמא ישנה, שכאילו נשמעת הגיונית וקמה לאחרונה לתחייה" והיא שאין זכויות ללא חובות. "סיסמא זו מכוונת בעיקר כנגד אזרחי ישראל הערבים והיא מקשה מאוד על היחסים בין יהודים וערבים. אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח, גם בתואנה של בטחון האומה", אמר, כשהוא מזכיר שאביו, ראש הממשל וראש תנועת הליכוד מנחם בגין ז"ל התנגד למשטר הצבאי, שפגע בזכויות הציבור הערבי.
לדבריו של ח"כ בגין, דווקא בגלל שאנחנו חיים במדינת הלאום של העם היהודי, בה יש רוב לעם היהודי, חלות על הרוב היהודי זכויות, מעצם היותו רוב, "להושיט יד תמיד, ליזום ולפעול בעקביות למימוש שוויון זכויות לכל אזרחי ארץ ישראל".
הוא ציין כי הוא ער לעובדה שישנם מצעים פוליטיים או תוכניות ועמדות השוללות את היותה של ישראל מדינת העם היהודי ורוצות לשנות מציאות זו ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, אבל פעילויות אלה אינן פותרות את הרוב היהודי מעשייה מתמדת לכינון זכויות אזרח שוות. "לא בנדיבות אנו נוהגים – זוהי חובתנו".
"ישנה סברה שטוענת שמכיוון שהכנסת מייצגת את העם והממשלה מייצגת, אם כך, את רצון העם, יש היתר לחוקק איזה חוקים שרוצים. השאלה היא האם לריבון מותר בכלל לפגוע בזכויות היחיד או המיעוט? גם אם היחיד עומד לבדו כנגד כל החברה, אין זכות לריבון לפגוע בזכויותיו. אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק את הכלים המגבילים אותו", אמר והתייחס לחשיבות של בג"צ ככלי שתפקידו להגביל את השרירות של הרוב. לדבריו, יש לקיים את החלטות בג"צ בכל עת, גם כשחושבים שהן שגויות.
"בג"צ חופשי, שמקיימים את פסיקותיו הוא המבחן לחברה שיש בה חרות. ולכן יש לחזק ולשמור עליו".
בסוף דבריו אמר ח"כ בגין כי הגיש לפני מספר ימים הצעת חוק "מדינת ישראל", שבה באחד הסעיפים כתוב בתחילתו כי ישראל היא מדינת העם היהודי ובסופו שהיא תקיים שיוויון זכויות לכל אזרחיה. "שני חלקי המשפט חיוניים יחדיו, והם לא נמצאים כיום בספר החוקים", אמר.
25/6/2015
ועוד מקור
ועוד מקור
▪ ▪ ▪
יממה אחרי המתקפה במליאת הכנסת של סגן שר הפנים ירון מזוז
נגד חברי הכנסת הערבים, מביע עמיתו לסיעת הליכוד, חבר הכנסת בני בגין
עמדה שונה בתכלית. "השלטון אינו מעניק זכויות אזרח. הן הוענקו לו על-ידי בוראו, הן
איתו תמיד ובכל מצב, והשלטון אינו רשאי לשלול אותן. אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק
את הכלים המגבילים אותו".
בגין, שנאם בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, פתח דבריו באמירה כי ממשלות מוקמות כדי לקיים את זכויות האזרח של האזרחים שלהן, אולם אמיתות אלה, שאמורות להיות מובנות מאליהן, אינן כאלה בישראל של השנים האחרונות. הוא יצא בחריפות נגד מה שהוא כינה, "סיסמה ישנה, שכאילו נשמעת הגיונית וקמה לאחרונה לתחייה", והיא שאין זכויות ללא חובות. "סיסמה זו מכוונת בעיקר כנגד אזרחי ישראל הערבים, והיא מקשה מאוד על היחסים בין יהודים וערבים". הוא לא שכח להזכיר את אביו מנחם בגין, ואמר: "אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח, גם בתואנה של ביטחון האומה". הוא הזכיר שאביו, ראש הממשלה וראש תנועת הליכוד התנגד למשטר הצבאי, שפגע בזכויות הציבור הערבי.
לדברי בגין, דווקא בגלל שאנחנו חיים במדינת הלאום של העם היהודי, בה יש רוב לעם היהודי, חלות על הרוב היהודי זכויות, מעצם היותו רוב, "להושיט יד תמיד, ליזום ולפעול בעקביות למימוש שוויון זכויות לכל אזרחי ארץ ישראל".
הוא ציין כי הוא ער לעובדה שישנם מצעים פוליטיים או תוכניות ועמדות השוללות את היותה של ישראל מדינת העם היהודי ורוצות לשנות מציאות זו ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, אבל פעילויות אלה אינן פוטרות את הרוב היהודי מעשייה מתמדת לכינון זכויות אזרח שוות. "לא בנדיבות אנו נוהגים - זוהי חובתנו".
"ישנה סברה שטוענת שמכיוון שהכנסת מייצגת את העם והממשלה מייצגת, אם כך, את רצון העם, יש היתר לחוקק איזה חוקים שרוצים. השאלה היא האם לריבון מותר בכלל לפגוע בזכויות היחיד או המיעוט? גם אם היחיד עומד לבדו כנגד כל החברה, אין זכות לריבון לפגוע בזכויותיו. אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק את הכלים המגבילים אותו", אמר והתייחס לחשיבות של בג"ץ ככלי שתפקידו להגביל את השרירות של הרוב. לדבריו, יש לקיים את החלטות בג"ץ בכל עת, גם כשחושבים שהן שגויות. "בג"ץ חופשי, שמקיימים את פסיקותיו הוא המבחן לחברה שיש בה חרות. ולכן יש לחזק ולשמור עליו".
בסוף דבריו, אמר ח"כ בגין כי הגיש לפני מספר ימים הצעת חוק "מדינת ישראל", שבה באחד הסעיפים כתוב בתחילתו כי ישראל היא מדינת העם היהודי ובסופו שהיא תקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה. "שני חלקי המשפט חיוניים יחדיו, והם לא נמצאים כיום בספר החוקים", דבריו.
בגין, שנאם בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, פתח דבריו באמירה כי ממשלות מוקמות כדי לקיים את זכויות האזרח של האזרחים שלהן, אולם אמיתות אלה, שאמורות להיות מובנות מאליהן, אינן כאלה בישראל של השנים האחרונות. הוא יצא בחריפות נגד מה שהוא כינה, "סיסמה ישנה, שכאילו נשמעת הגיונית וקמה לאחרונה לתחייה", והיא שאין זכויות ללא חובות. "סיסמה זו מכוונת בעיקר כנגד אזרחי ישראל הערבים, והיא מקשה מאוד על היחסים בין יהודים וערבים". הוא לא שכח להזכיר את אביו מנחם בגין, ואמר: "אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח, גם בתואנה של ביטחון האומה". הוא הזכיר שאביו, ראש הממשלה וראש תנועת הליכוד התנגד למשטר הצבאי, שפגע בזכויות הציבור הערבי.
לדברי בגין, דווקא בגלל שאנחנו חיים במדינת הלאום של העם היהודי, בה יש רוב לעם היהודי, חלות על הרוב היהודי זכויות, מעצם היותו רוב, "להושיט יד תמיד, ליזום ולפעול בעקביות למימוש שוויון זכויות לכל אזרחי ארץ ישראל".
הוא ציין כי הוא ער לעובדה שישנם מצעים פוליטיים או תוכניות ועמדות השוללות את היותה של ישראל מדינת העם היהודי ורוצות לשנות מציאות זו ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, אבל פעילויות אלה אינן פוטרות את הרוב היהודי מעשייה מתמדת לכינון זכויות אזרח שוות. "לא בנדיבות אנו נוהגים - זוהי חובתנו".
"ישנה סברה שטוענת שמכיוון שהכנסת מייצגת את העם והממשלה מייצגת, אם כך, את רצון העם, יש היתר לחוקק איזה חוקים שרוצים. השאלה היא האם לריבון מותר בכלל לפגוע בזכויות היחיד או המיעוט? גם אם היחיד עומד לבדו כנגד כל החברה, אין זכות לריבון לפגוע בזכויותיו. אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק את הכלים המגבילים אותו", אמר והתייחס לחשיבות של בג"ץ ככלי שתפקידו להגביל את השרירות של הרוב. לדבריו, יש לקיים את החלטות בג"ץ בכל עת, גם כשחושבים שהן שגויות. "בג"ץ חופשי, שמקיימים את פסיקותיו הוא המבחן לחברה שיש בה חרות. ולכן יש לחזק ולשמור עליו".
בסוף דבריו, אמר ח"כ בגין כי הגיש לפני מספר ימים הצעת חוק "מדינת ישראל", שבה באחד הסעיפים כתוב בתחילתו כי ישראל היא מדינת העם היהודי ובסופו שהיא תקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה. "שני חלקי המשפט חיוניים יחדיו, והם לא נמצאים כיום בספר החוקים", דבריו.
^
Sunday, March 15, 2015
ייערך השבוע כנס על מאמצי בנות הברית להצלת יהודים בזמן השואה
מרכז בגין מארח כנס אקדמי על פועלן של בנות הברית בסוגיית הצלת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה.
נציין כמה הרצאות תחשובות
יום שני 16 במרץ, 2015 בשעה 19:00: פרופ' רפאל מאדוף,
המכון לחקר השואה על שם ע"ש ווימן, וושינגטון, ארה"ב
"יהדות וציונות בעיניי הנשיא פרנקלין.ד. רוזוולט: חידושים ומחלוקות". פרופ' מדוף מומחה לנושא של תגובת ארה"ב לשואה בוחן את תפקידו של רוזוולט בזמן מלחמת העולם השנייה אל מול הידיעות על שואת יהודי אירופה. פרופ' מדוף מנתח את תפישותיו הבעייתיות של רוזוולט כלפי היהודים והציונות והביטוי שקיבלו תפישות אלו בהחלטותיו למנוע את פתיחת שערי ארה"ב לפליטים היהודים המנסים לברוח ממכונת ההשמדה הגרמנית ולדחיית כל בקשה לנסות ולהפעיל את צבא ארה"ב על מנת לשבש את מכונת ההשמדה הנאצית.
יום רביעי, 18 במרץ, 20159:00-9:50 , פרופ' לורל ליף, אוניברסיטת נורת'איסטרן, ארה"ב
"הסבר או תירוץ: הערכת הפחדים מגל אנטישמית בעקבות תגובה אמריקאית
כלפי השואה". פרופ' לורל ליף המתמחה בחקר השיח של האליטות בארה"ב והקהילה היהודית תדון בתירוץ של "עליית האנטישמיות" בו השתמש הממשל האמריקאי כלפי הדרישות שהופנו כלפיו לפתוח את השערים לפליטים היהודים מחד וכלפי הדרישות להפנות חלק ממשאבי הצבא על מנת לפגוע במסילות הרכבת המובילות יהודים למחנות ההשמדה. אותו תירוץ היה גם נפוץ בקרב הקהילה היהודית בארה"ב על מנת להצדיק את רפיון התגובה שלהם כלפי הממשל ואי פעילותם בנושא. פרופ' ליף מראה כי הנימוק בעליית האנטישמיות היה חשש אמיתי בקרב הקהילה היהודית דבר שמנע ממנה פעילות אמיתית אך שימש כתרוץ בקרב הממשל האמריקאי.
13:30-14:30 יום רביעי, 18 במרץ, 2015 פרופ' קנט וורל,אוניברסיטת רדפורד
"רחוק, מסובך, אך מעשי? האם יכלו בעלות הברית להפציץ את אושוויץ?". פרופ' וורל הוא אחד ההיסטוריונים הצבאיים המובילים בארה"ב ושימש כמרצה במכללות המובילות של צבא ארה"ב בנושא של מלחמות אוויר וחיל האוויר על תיפקודו במערכות השונות של ארה"ב והוא בעצמו שירת כטייס קרב בצבא ארה"ב. פרופ' וורל מנתח בפעם הראשונה את היכולת המבצעית של חילות האוויר של בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה והאם באמת היה ביכולתם להפציץ את מחנות ההשמדה הגרמניים ואת הדרכיים אליהם כל זאת מפרספקטיבה צבאית ויכולת מבצעית אל מול המטלות האחרות שהוטלו עליהן.
^
Subscribe to:
Posts (Atom)