בנק הפועלים כן יכלול את מרכז בגין במבצע שלו

ידיעה מדה-מרקר:

בנק הפועלים יכלול את מרכז מורשת בגין בהסדר ההטבות לפסח הסדר ההטבות כולל ביקור חינם או מוזל באתרים ברחבי הארץ ■ המהלך הגיע בעקבות קמפיין קבוצת "ישראל שלי" בפייסבוק, הקורא לבנק לעשות כן

מרכז מורשת מנחם בגין ייכנס להסדר הטבות של ביקור חינם\ מוזל ברחבי הארץ, במסגרת מבצע שעורך בנק הפועלים כך הודיעה היום הנהלת בנק הפועלים ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) בעקבות פנייתו לבנק. המהלך הגיע בעקבות קמפיין קבוצת "ישראל שלי" בפייסבוק, הקורא לבנק להכניס את מרכז מורשת מנחם בגין להסדר ההטבות, במוסדות תרבות ומוזיאונים במהלך חג הפסח. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן, פנה להנהלת הבנק בבקשה להיענות לקמפיין זה כבר השנה, כפי שמרכז למורשת רבין נמצא בו. שאמה הכהן נענה בחיוב מהבנק. בנק הפועלים הודיע כי האתרים והמוזיאונים הנכללים בפרויקט משלבים בין ההוויה והתרבות הישראלית העכשווית לבין ההיסטוריה של העם והארץ, ומאפשרים לציבור הישראלי כולו ליהנות מחופשת החג תוך העשרת הידע של הילדים וההורים על יופיה ותרבותה של ישראל, בחיסכון כספי משמעותי של מאות שקלים למשפחה. בין 45 האתרים הנכללים בפרויקט, ישנם: מוזיאון ת"א לאמנות, יער האיילים, גן גורו, גן החיות בחיפה, המוזיאון הישראל במרכז רבין, הגן הבוטני בירושלים, מוזיאון חיל האוויר, צריף בן גוריון, יד לשיריון לטרון, מוזיאון נחום גוטמן, מוזיאון ארצות המקרא, מוזיאון לתולדות ההתיישבות בעמק, מוזיאון המים בנגב, פרובוט ועוד

.

הנה המשדר

מבט שני - בגין היום

תכנית התחקירים של הערוץ הראשון. תחקירי עומק על הנושאים, האירועים והאנשים בתחומי הצבא, הביטחון, המשפט הרפואה, החינוך המדע והפוליטיקה. פרופילים של האישים המרכזיים בחיינו וחשיפה של מחדלים והתנהלות שלטונית קלוקלת. מבט שני אל הוויית חיינו בישראל ובעולם. משדר מיוחד של מבט שני לציון 20 שנה למותו של ראש הממשלה מנחם בגין. הוא היה "אביר פולני" עם מבטא יידישאי אבל נערץ דווקא על ידי בני עדות המזרח. הוא היה דמוקרט שאמר "יש שופטים בירושלים", ומאחד אשכנזים וספרדים כשאמר "יהודים אחים", אבל הוא היה גם מפלג ומעורר פולמוס והתנגדות כשהוביל את ההתנגדות לתכנית השילומים, כשהוביל הפגנות המונים נגד ממשלות מפא"י וכשכינה את בני הקיבוצים "מיליונרים עם בריכות שחייה". הוא הוביל החלטות אסטרטגיות היסטוריות כמו השלום עם מצרים והפצצת הכור בעיראק, והוא הסתגר בביתו אחרי כישלון מלחמת לבנון הראשונה כשבחוץ סופרים המפגינים את מספר החללים הגדל מיום ליום. מנחם בגין היום. משדר מיוחד של מבט שני בודק את מנהיגותו ודמותו של בגין כיום. בגין היום, מביא את ותיקי תנועת החירות ואת אנשי הצוות הקרוב של בגין, יחיאל קדישאי ומזכירתו יונה קלימוביצקי וכן מומחים והיסטוריונים לבחון את המנהיגות של ימינו מול טביעות האצבע של בגין, ואת המימד ההיסטורי של האמיתות שעליהן נאבק ראש הממשלה מנחם בגין. עשרות שנים כאופוזיציונר וכשש שנים כראש ממשלה. עורכים: איתי לנדסברג-נבו וליאורה עמיר ברמץ עורך: איתי לנדסברג, מגישה: נועה ברק

22.02.12

כנס אודות תנועת החרות 1948 - 1988

.

^

על קורות חייו של מנחם בגין - מידע על מסעותיו לאחר השחרור ממחנה פצ'ורה

מתוך "דרכי לציון" של יוחנן בדר:

עמ' 360 – בגין הגיע לא"י באפריל 1942.

עמ' 242 - הוא פגש את בגין במרגלאן, מחוז פיראנה * (חורף 1941)

עמ' 307 – בגין נמצא עם אחותו וגיסו יהושע הלפרין בעיר דז'יזרק, באוזבקיסטן (חורף 1941-42 – קשה לדלות תאריכים שם)

להלן מפה של האזור:

^

כתבה בטלוויזיה על בגין

20 שנים למותו של מנחם בגין - מהכור בעיראק לגרעין האיראני

שני עשורים חלפו מאז האיש שהביא את השלום עם מצרים והפציץ את הכור הגרעיני בעיראק הלך לעולמו. במסע בזמן בתחנות חייו אפשר ללמוד מהמזכירה המיתולוגית שלו ואנשי לשכתו רבות על האדם שאמר "איני יכול עוד" ופרש - החל מהצניעות דרך ההחלטיות וכלה בדיסקרטיות. האם נתניהו הוא ממשיך דרכו? האם בצל תקיפה אפשרית באיראן, ההנהגה נוהגת כמוהו לפני שתקף בעיראק?

העיסוק הרב בתקיפה האפשרית של מתקני הגרעין באיראן החזיר את מקורביו של ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, שלושה עשורים אחורה - אל ההחלטה הדרמטית להפציץ את הכור הגרעיני בעיראק. במסע בתחנות הזמן של ראש הממשלה, שהלך לעולמו היום (שישי) לפני 20 שנים, אפשר לראות את הפתקים שכתב בגין בנושא ושנכתבו אליו, את דירת המרתף הקטנטנה בה התגורר אפילו כשהיה בתפקיד הבכיר ולהבין מי היה האיש שקם ואמר: "איני יכול עוד".



יונה קלימוביצקי, המזכירה המיתולוגית של בגין, הייתה לצדו בכל האירועים החשובים - במדבר האופוזיציוני, באסיפות הסוערות בכיכרות ובשיא תהילתו כשעלה לשלטון והביא שלום ממצרים. רק כשאמר "איני יכול עוד" נפרדה גם היא וידעה שלא יחזור. "הוא לא בן אדם שהולך וחוזר, כשהוא אמר שאינו יכול עוד, הוא התכוון לזה", אמרה.



כשהגיעה לבית ברחוב רוזנבאום 1 - דירת קרקע-מרתף בה התגורר בדמי מפתח - נראה היה שבעיניה, הזמן כאילו עמד מלכת. "הדירה הזו היא המהות של בגין - הצניעות", אמרה בעוד היא עוברת מהסלון הקטן למטבח הצנוע. אחרי פרישתה לגמלאות אספה פיסות נייר שהשאיר אחריו בגין ותרמה אותה למרכז מורשת בגין. בין אותם מסמכים גם מסמך שהועבר לבגין מבכירים במדינה אחרי הפצצת הכור העיראקי. גם ההודעה שכתב על ההוראה על ההפצצה. "בעניינים מהותיים של חיים ומוות לא היה יותר מבגין בלשמור סוד", היא מגיבה על הפטפטת סביב תקיפה אפשרית באיראן.



קלימוביצקי דיברה גם על הבדלי הסגנון במנהיגות של אז והיום: "לא הייתה מלחמת אגואים, באנו לשרת את ראש הממשלה, לא הייתה תחרות". גם חברי לשכתו של בגין - הדובר שלמה נקדימון ומזכיר הממשלה אריה נאור סבורים שראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, אינו ממשיך דרכו של בגין. "נתניהו הוא ממשיך דרכו של נתניהו ומשנתו הכלכלית שונה מזו של בגין.", אמרו. אמנם הליכודניקים של היום סבורים שהם ממשיכי דרכו של בגין אך אנשי לשכתו דוחים זאת מכל וכל. "בגין לעולם לא היה מעביר חוקים כמו שעברו לאחרונה", הדגישו האנשים שליוו את בגין

.

^

מתי הגיע מנחם בגין ארצה?

מתי עלה מנחם בגין ארצה?

במקומות רבים, כולל עיתון "הארץ" ואף פרסומים של מרכז מורשת בגין, התאריך מאי 1942 מופיע

זה גם התאריך בו נוקט מר בגין בעצמו בספרו

בספרו מערכות האצ"ל דוד ניב מציין אפריל 1942 (III, עמ' 273) ובלכסיקון בעריכת מרקוביצקי הוא מציין משום מה מרס 1942 (לכסיקון, עמ' 25). גם בכרך ב' של ספר תעודות אצ"ל, עמ' 11, רשום התאריך של אפריל 1942.

אז בדקנו והנה עמוד ראשון של העיתון הרביזוניסטי "המשקיף" מיום 27 בפריל 1942 עם ידיעה למטה המבשרת על בואו ארצה של מנחם בגין

^

מאמר הערכה על מנחם בגין

דעה: 20 למותו: געגועיי למנחם בגין

מנחם בגין היה יהודי ענק שאת כל חייו, מגיל צעיר, הקדיש לרעיון שיבת ציון, לחידוש קוממיות עם ישראל בארצו, למאבק על דמותה החברתית ולהנחלת צביונה הערכי של ישראל.

הרב ד"ר חיים שיין

כותב המאמר הוא עו"ד במכללת שערי משפט.

בימים אלה יהודים בכל העולם מציינים 20 שנים לפטירתו של מנחם בגין. מנהיג דגול, שהיה ישר דרך ואמיץ לב, שילוב מופלא של חוטי פלדה ומשי.

יהודי ענק שאת כל חייו, מגיל צעיר, הקדיש לרעיון שיבת ציון, לחידוש קוממיות עם ישראל בארצו, למאבק על דמותה החברתית ולהנחלת צביונה הערכי של ישראל. מנהיג יהודי שנולד בבריסק הרחוקה בימי מלחמת העולם הראשונה ומצא את מנוחתו בהר הזיתים בירושלים, בירתה של מדינת ישראל העצמאית, סמוך לקבריהם של עולי הגרדום מאיר פיינשטיין ומשה ברזני הי"ד.

בגין שיעבד את עצמו למען כלל ישראל והיה מוכן לשלם מחיר אישי למען הערכים והרעיונות שבהם האמין. דרכו של בגין, אישיותו המיוחדת, צניעותו, דבקותו במטרה, אמונותיו ומהלכיו - כל אלה עוררו כלפיו אהבה והערצה. בימים אלה, שבהם רבים בישראל מאמינים בקדושת ה"אני" על רצונותיו ועל תאוותיו, חשוב לזכור ולהזכיר את מורשתו של מנחם בגין שכל כולה מסירות אינסופית למען העניין היהודי והישראלי. ככל שהשנים עוברות רק מתגבר הגעגוע לאדם שידע לשלב את החלום ואת המעשה, את המלחמה ואת השלום, את העבר ואת העתיד, את הרוח ואת החומר.

היכרותי הראשונה עם מנחם בגין היתה כשהייתי ילד, עת אבי (ז"ל) נשא אותי על כתפיו לכיכר מוגרבי בתל אביב לשמוע את הנואם הדגול והמלהיב. קולו הרועם וההתרגשות שאחזה בקהל האלפים בכיכר היו מחוויות הילדות החזקות שלי. כעבור שנים, כנער צעיר, הייתי סר לביתו הצנוע ברחוב רוזנבאום 1 בתל אביב, שהיה בית פתוח בשבת אחר הצהריים. באותם ימים כשהיה במדבר האופוזי

תודעתו היהודית של בגין היא התשתית להבנת פועלו הציבורי. דאגתו לביטחון המדינה נבעה מלקחי השואה. על רקע זה החליט להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק ולפתוח במלחמת שלום הגליל

ציוני הגיעו לביתו בעיקר ותיקי האצ"ל. הייתי מהצעירים שבחבורה. את חביבותו האישית ואת צניעות דירתו לעולם לא אשכח.

מייד עם שחרורי מבית החולים בעקבות פציעתי במלחמת יום כיפור הלכתי לבקר את מנחם בגין. סיפרתי לו על המחדלים האיומים בחזית הדרום. בגין הרגיע אותי ואמר שאסור להשתמש במילה מחדל: זה פוגע באמהות יהודיות ששכלו את בניהן במלחמה. רגישותו האנושית היתה מופלאה.

תודעתו היהודית של בגין היא התשתית להבנת פועלו הציבורי. דאגתו לביטחון המדינה נבעה מלקחי השואה. על רקע זה החליט להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק ולפתוח במלחמת שלום הגליל. אחריותו לדמוקרטיה מנעה מלחמת אחים. דאגתו לכבוד האדם הובילה לפרויקט החשוב של שיקום שכונות ולקידום הצדק הסוציאלי. אהבתו למולדת ההיסטורית של העם היהודי גרמה לו לתמוך ולהוביל את מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון. דאגתו לעתיד ילדי ישראל הניעה אותו לחתום על חוזה השלום עם מצרים.

אחד ממחברי הביוגרפיות על מנחם בגין (אבי שילון) כתב באחרית הדבר לספרו "בגין" 1992-1913 (עם עובד): "נראה כי בגין היה המנהיג האחרון מסוגו. דפוסי המנהיגות שלו אינם הולמים את מדינת ישראל הנוכחית. יכולתו לסחוף את ההמונים, מסירותו לתפקידו, החשיבות שהקנה לעקרונותיו, למסורת האידיאולוגית שממנה ינק - כל אלה שייכים לתקופה אחרת, שספק אם תשוב." אני משוכנע שמנחם בגין אינו המנהיג האחרון מסוגו. מדינת ישראל זקוקה לשובה של מנהיגות אידיאולוגית בעלת עקרונות שתקומם, ויש האומרים תברא מחדש, את מדינת ישראל ברוח החזון הציוני והמורשת היהודית.

^

על דוקטרינת בגין

את מה שרבים מכנים "דוקטרינת בגין" מייחסים לדברים אלה שפורסמו מטעם הודעת משרד החוץ הישראלי לאחר הפצצת הכור הגרעיני בעירק:

Under no circumstances will we allow an enemy to develop weapons of mass destruction against our people.

We shall defend the citizens of Israel in time, and with all the means at our disposal.

אלא שכבר בינואר 1966 דיבר מנחם בגין במליאת הכנסת אודות הבעיה של הצטיידות גם מצרים וגם גרמניה המערבית (דאז) בנשק בלתחי-קונבציונלי ואמר את הדברים הבאים:

...גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים. אין שום ספק שהבעיה המכרעת שלפנינו קשורה במירוץ שהזיון בין המזרח ובין המערב במתן נשק חדיש יותר, קטלני יותר, בידי אויבי ישראל. דברתי עם נציג המערב ואמרת לו כדברים הבאים: אתם שומעים הודעה מפי שליטה של מדינה, לפיה מלחמה עם מדינה לה אתם מצהירים ידידות, היא בלתי נמנעת. זו הודעה שאין לה אחות ומשל בתקופתנו. אפילו כאשר יש מלחמה אומרים הכל שהשלום הוא בלתי-נמנע. אתם שומעים את ההיפך מזה. אתם מוסיפים לשמוע כי התאריך ייקבע על ידי מי שמצהיר על הבלתי-נמנע, לאחר שתושלמנה הכנותיו. ואתם עוזרים להכנותיו לקראת התאריך של הבלתי-נמנע לפי הצהרתו. איך יכולים אתם לנהוג כך?

התשובה לדברים כאלה היא: מה שאנחנו עושים אינו נגדכם. אבל תבינו, יש מצב בינלאומי מסויים. אם אנחנו לא נעזור, במישרין או בעקיפין, יבואו אחרים. אתם מבינים, אחרים... ואז, מצבכם יהיה עוד יותר גרוע.

...זהו מצבנו כיום בזירת זיונם של אויבי ישראל. מזה ומזה מספקים להם נשק קטלני, התקפתי, כלומר בתנאים הקיימים - תוקפני. שני הצדדים אומרים: אין זה נגדכם. אבל הנשק הניתן, מזה ומזה, הוא בוודאי נגדנו. זאת היא הדאגה וזאת היא החרדה. לא נאמר מלה אחת אשר תתפרש ביצירת רושם בהלתי בקרב האומה. אנחנו מאמינים כי עמוד נעמוד. אולם תמיד תהיה קיימת בעיה של קרבנות ואבידות העלולים להידרש מאתנו כאשר ההצהרה על הבלתי-נמנע תוגשם בעזרת שני הצדדים והנשק שהם מספקים.

דרוש אפוא מאמץ מחשבתי וממשי, לא כיתתי אלא לאומי, כדי לעצור התפתחות הסכנה הזאת...בשבילנו ענין של קיום הוא. לא נוכל לסמוך על המומחים האומרים לנו: מאזן הכוחות לא הופרע. אנחנו יודעים כי בעניני נשק, כמות מסויימת יוצרת איכות חדשה. כך הדבר גם בנשק קונבנציונלי וגם בנשק הקרוי בלתי-שיגרתי...

בדברנו על הסכנה של שימוש בנשק קטלני כלפינו - לא נתעלם מסכנה כזאת גם בחלק עולם אחר.

...לא במזרח ולא במערב - כך מאמינים כולנו - לא יימצא איש שתיטרף עליו דעתו וילחץ על הכפתור להשמדת מאות מיליוני אנשים...בקבענו את העמדה הזאת בלשון ברורה - לא "נוסחתית" -וודאי נמצא מידה ניכרת של רצון טוב גם באירופה המזרחית וגם באירופה המערבית...תבין אירופה כולה את העמדה האנושית והיהודית הזאת, והיא גם תמצא הד בקרב דעת-הקהל הנאורה בארצות-הברית של אמריקה ובחלקי עולם שונים. ואנו זקוקים לרצון טוב.

^

בגין איש התקשורת ההמונים

כתבתו של עידן קוולר

20 שנים למות הרטוריקן

במלאת 20 שנה למותו של רה"מ לשעבר, מנחם בגין, יתקיים היום בהר הזיתים טקס האזכרה הממלכתי. בגין, אחד המנהיגים הבולטים בהיסטוריה של מדינת ישראל עמד בנקודות הכרעה לא מעטות במשך השנים. ביניהן ההחלטה לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981 על אף הסיכונים וההתנגדות בקרב מערכת הביטחון

בין אם התנגדתם למנחם בגין ובין אם תמכתם בו, על דבר אחד לא היה ויכוח - כישוריו הרטוריים היו נדירים. התיאטרליות שלו, הוספת הרגש שלו לכל אמירה ובעיקר היכולת להטריף את הקהל אפיינו את צורת העברת המסרים שלו, בימים שלפני הסינולוגים, יועצי התדמית והקופירייטרים.

אבל יותר מכל עצרת בחירת שבגין היה בה בשיאו, דומה כי הוא פרח במיוחד כשהגיב לתוקפים אותו ואת קהל בוחריו - למשל במקרה דודו טופז. "הצ'חצ'חים של הליכוד הם ש"ג אם הם בכלל הולכים לצבא" אמר טופז, ועל זאת הגיב בגין בקריאה: "דודו טופז אמר את האיוולת וכל הקהל הריע", והמשיך: "אשכנזי, עיראקי - יהודים, אחים, לוחמים!". כך נאום פוליטי הפך אצל בגין לאירוע דרמטי.

בגין לא התמחה רק בהופעות מרגשות מעל דוכני נאומים, כי אם גם ביצירת משפטי מפתח שנשארו שנים אחרי לכתו. מלבד "יהודים, אחים, לוחמים", זכור ביותר גם המשפט: "המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע".

שניים מבכירים העיתונאים שסיקרו את בגין הם שלום קיטל וזוכה פרס ישראל הטרי יעקב אחימאיר."הוא היה המדינאי הישראלי הראשון שהכיר בערכה של הטלוויזיה כמדיום שמעביר את המסר שלו להמונים", סיפר קיטל ואחימאיר הוסיף כי "מישהו אמר לו שיש לו ידיים יפות אז תמיד הוא היה מניף את הידיים מול המצלמה כדי להפגין את האצבעות הארוכות כחלק מהמופע".

שניהם המליצו להביט לא רק אל סגנונו של בגין, אלא בעיקר על התכנים שהעביר. "הוא דיבר על אחדות העם, נגד הקיפוח של עדות המזרח", אמר קיטל. לדברי אחימאיר, "התכנים בנאומים שלו היו מבוססים הרבה על המסורת היהודית, מלאים בדוגמאות היסטוריות".

לא היה עוד מנהיג כמו בגין שהתאפיין במכלול של רטוריקה ותיאטרליות, אבל באותה מידה גם ערכים ואידיאולוגיה סדורה. האם יהיה אחד כזה בעתיד? זו שאלה גדולה. וכפי שבגין אמר בעצמו - "רק הזדיינו בסבלנות".

^