יואל מרכוס על בגין בקמפ דייויד

במקרה או לא במקרה, גם ועידת קמפ- דייוויד, שהולידה את הסכם המסגרת לשלום בינינו לבין מצרים, החלה בספטמבר (1978). מטרתה היתה לדון בלב הסכסוך בינינו לבין מצרים ולנסח הסכם מסגרת לחתימת חוזה השלום. מנחם בגין בא מצויד עם דף, עליו 13 ביטויים שאסור בשום פנים ואופן שיופיעו בהסכם השלום, כולם בנושא הפלסטיני ובהם: "הזכויות הלגיטימיות הצודקות של עם הפלסטיני", "הבעיה על כל היבטיה", "אי-קבילות של תפיסת שטחים בכוח", וכו' וכו'

כעבור 13 ימי דיונים הסכים בגין לכלול את כל ההגדרות "האסורות" בחוזה. אנשי הבית הלבן, ובראשם הנשיא קרטר, הציגו 23 טיוטות שונות להסכמי המסגרת, שבאחת מהן פוזרו כל ההגדורת האסורות באמצעות פעלולים מילוליים. סאדאת עצמו נסוג מדרישה לכינון מדינה פלסטינית, והבעיה הפלסטינית טואטאה אל מתחת לשטיח

מקור

ראש המרכז התארח בכנס "לימוד" בהמפטוס ניו יורק

הרצל מקוב , מנכ"ל מרכז מורשת בגין, ברך את הבאים ואמר: אני לא יודע מה מנחם בגין היה אומר לכם אילו היה פוגש אתכם, אבל אני מניח שהיה "מנשק על היד כל גברת מעל לגיל חמש עשרה ומחבק כל אחד ואחד מכם".

מקור

זכרונות מההפצצה בשנת 1981

איתן בן אליהו | גבולות האחריות

ב-10 במאי 1981 עסקו טייסי חיל האוויר בהכנות אחרונות להמראה לתקיפת הכור העיראקי. אך אז החליט ראש הממשלה ושר הביטחון, מנחם בגין, לבטל את המשימה. לידי בגין הגיע מכתבו של ראש האופוזיציה, שמעון פרס, שהסתייג מהפעולה. אם הידיעה דלפה לפרס, חשב בגין, היא עלולה להגיע גם לאויב. תאריך אפשרי אחר היה 31 במאי, אך הואיל וב-4 ביוני היתה אמורה להיערך פסגת בגין-סאדאת בשארם א-שייח, נדחתה הפעולה ל-7 ביוני כדי למנוע פגיעה בה. בגין השתמש בסמכותו, על סף ביצוע פעולה צבאית, כדי לקבוע האם לבצע אותה.

בעדותו בוועדת טירקל דיבר שר הביטחון, אהוד ברק, על ההבדל בין ה"מה" שקובע הדרג המדיני ל"איך" השמור לדרג הצבאי. למעשה, עד היום לא נמצאה נוסחה שתגדיר כראוי את היחסים בין שני הדרגים. בהגדרה של "מה" ו"איך" יש ניסיון למתוח קו מפריד ברור בין שתי הסמכויות, אולם השאלה החשובה מסתתרת דווקא במרחבי החפיפה ביניהן.

פעולה צבאית באה להשלים מהלך מדיני, לסלול בעבורו את הדרך ולפעמים לבוא במקומו. לכן יש תחילה לענות על השאלה "למה". כלומר, האם יש סיבה לפעולה צבאית. אחר כך נדרשים לשאלה "מה" לבצע: פעולת גמול? השתלטות על שטח? והשלב הבא הוא ה"איך", כלומר מהו אופן הביצוע מהבחינה הצבאית. כאשר דרכי הפעולה ("מה") ואופן ביצוען ("איך") נקבעות, שוקלים ומחליטים "האם" לבצע. זהו דו שיח נמשך שבו מקבלי ההחלטות מוזנים איש מרעהו, כשמרכז הכובד ומידת ההשפעה עוברים מצד לצד.

בשלב ה"למה" מרכז הכובד אצל הדרג המדיני. ההחלטה היא רק האם להמשיך בתהליך. בשלב ה"מה" מתקיים דו שיח מאוזן בין הצדדים, וגם אם הוא נערך על סמך תוכניות מבצעיות מוכנות, תמיד יש מקום לשינויים והתאמות. בעוד הפורום המשותף עוסק בשאלת ה"מה", מתעמק הדרג הצבאי כבר בשאלת ה"איך". זה הזמן שבו נצבר מידע, צוללים לעומק הפרטים ודנים בחלופות. ככל שמתקדמים בהכנת ה"איך", הדיון נעשה על בסיס נתונים רחב יותר, ולכן הוא חוזר ומשפיע על הדיון בשאלת ה"מה".

עד לרגע האחרון לא מוכרעת שאלת "האם". בשלב זה לשני הדרגים יש אחריות וסמכות, האם לבצע. הדרג הצבאי קובע את עמדתו לפי התנאים המבצעיים השוררים בפועל, והדרג המדיני בכפוף לתנאים מדיניים ואחרים. בשלב מכריע זה מרכז הכובד עובר לדרג המדיני. לו שמורה זכות המלה האחרונה.

בשיטה הנהוגה בארצות הברית אין ספק היכן גבולות הסמכות של הדרגים, ולמרות זאת ערים שם לחפיפה הקיימת בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. למשל, יו"ר המטות האמריקאי הוא בעיקר בעל סמכויות מטה וייעוץ, ומתפקד בצמוד לדרג המדיני, כלומר מעורב יותר ב"מה". מפקדי הזירות מכינים ומביאים לאישור את תוכניות ה"איך", ומעל לכל - לפי החוקה, הנשיא הוא המפקד העליון של הצבא.

יש תחומי חפיפה רבים בין הדרג המדיני והדרג הצבאי. במידה רבה, האחריות קבוצתית, ולמרות זאת יהיו מקרים שבתוך הקבוצה יימצא אשם בכישלון, שאינו ראוי להמשיך למלא תפקיד. מוטב להבהיר את חלוקת האחריות, הגדרת הסמכויות ותהליכי העבודה בין הדרג המדיני והצבאי בישראל לא רק כאשר בצל ועדות חקירה מחפשים את מי להאשים.

אלוף (מיל') בן אליהו היה מפקד חיל האוויר

ערב מיוחד של "צלילים ותפילות": קובי אוז והרב מיכה גודמן

חודש סליחות במרכז בגין

- - -

קובי עוז וד"ר מכה גודמן במופע משותף

הזמר קובי עוז מארח את ד"ר מיכה גודמן במופע "מזמורי נבוכים"

מרכז בגין שמח להזמינכם למופע סוף קיץ חגיגי. האמן קובי עוז וד"ר מיכה גודמן נפגשים במופע מרגש על החיבור שבין צלילים ותפילות.

הזמר קובי עוז ישיר שירים מאלבומו החדש והמוערך "מזמורי נבוכים", ד"ר מיכה גודמן ילווה את השירים בפירושים ותובנות על קטעי המקורות והתפילות.

יום ראשון, י"ב אלול תש"ע, 22.8.2010 בשעה 20:00.
מחיר כרטיס: 50 ₪
המקומות מסומנים!

לפרטים והזמנות: 02-5652011

ערב לזכרו של הרב קוק

שירת הרב קוק
בתאריך ט"ו באלול תש"ע, 25 לאוגוסט 2010 נקיים בשיתוף בית הרב קוק ערב מיוחד

אשר יוקדש לשירתו של הרב קוק. הערב יערך גם כערב הוקרה לכבודו של ח"כ לשעבר חנן פורת
קבלת פנים: 18:30, תחילת האירוע: 19:00

דברי ברכה -
הרצל מקוב, ראש מרכז בגין
ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת
דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה
על שירתו של הרב קוק:
הרב יעקב אריאלי
חנן פורת
הרב שפרן
קטעים מוזיקליים:
הזמרים עובדיה חממה וארז לב ארי, הרכב מוזיקלי בניצוחו של מוסא ברלין ולהקת ילדים

במהלך הערב יבוצעו קטעים מוזיקליים נדירים, שחלקם הוכנו במיוחד עבור ערב זה
מנחה: הרב יוחנן פריד
מחיר כרטיס: 40 ₪
המושבים מסומנים, ניתן להזמין כרטיסים בטל' 02-5652011