המשך לפולמוס סביב תוכנית הלימודים אודות עולי הגרדום

המוות מעולם לא היה משאת נפש"

פרופ' קידר ישב במעצר עם דב גרונר ומאיר פיינשטיין. הוא משיב לתוקפי התכנית ללימוד קורותיהם: מעולם לא ראינו במוות משאת נפש.

בימים אלה החלה יוצאת לפועל יוזמתו של שר החינוך, גדעון סער, לשלב במערכת החינוך היכרות עם פועלם וקורות חייהם של עולי הגרדום. יוזמה זו זכתה לביקורת בעיתון 'הארץ' שציטט היסטוריון עלום שם שהגדיר את המהלך כחלק מאג'נדה פוליטית, כקידוש המוות וכמרטיריות בה נוקט סער.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' יהודה קידר, איש הפלמ"ח בעברו, שנכלא על ידי הבריטים כשבאמתחתו מכשיר אלחוט. הוא נכלא לאחר שהועמד לדין בחשד לריגול ובמהלך ימי שהותו בכלא שהה בתא אחד עם דב גרונר, מאיר פיינשטיין ואחרים שלאחר תקופת מה הועלו לגרדום.

בדבריו הוא מגיב למתקפה כלפי השר סער ותכנית הלימוד החדשה שלו, לדבריו "בלשון שאותה שמעתי אותם עצמם, את פיינשטיין, חביב וגרונר. קיימנו שיחות נפש רבות בהן הבנתי את עומק הרגשות והמחשבות שלהם. יש אולי מי שחושב שהם פעלו ממניע מפלגתי אבל זה לא נכון. הם היו נוער שקיבל פקודות. הייתה בהם אידיאולוגיה. היו בהם תחושות ברמת האדם הלוחם ולא ברמת הסכסוך הפוליטי. הייתה זו תחושה של נוער שחש את גודל השעה של החזרה לארץ האבות, נוער שחש את הפגיעה של השואה בעם היהודי. כולנו יחד חשבנו איך לעשות משהו כדי להרים את הדגל שכל כך הושפל בשואה, איך לפתוח את שערי הארץ".

בהתייחסו ישירות לטענות על קידוש המוות מבהיר פרופ' קידר ושוב ומבהיר כי "לא דיברנו בינינו על המוות. איש מאיתנו לא רצה למות. דקות לפני העלייה לגרדום אמר לי גרונר שאומר למי שיוציא את גווייתו מחדר הגרדום שבקפל שבשולי מכנסיו הוא מסתיר את צוואתו. כשפתחו את שולי המכנסיים נמצאה שם הצוואה ובה הוא כתב שאם הייתה ניתנת לו ההזדמנות לחזור על חייו לא היה משנה מהם מאומה".

"התיידדתי עם מאיר פיינשטיין ושוחחנו ארוכות בטיול החצר היומי שהיה לנו, טיול שארך שעה ביום. במשך השיחות הללו הוא חזר על כך שהוא שומע עד היום את רעש הרכבות שמובילות את האחים שלנו לשמד, וזה טורד את מנוחתו. חשנו כאב פיזי שקשה להבין אותו היום. היום אנחנו בדור אחר. מעולם לא העלנו על דל שפתנו את המושג מוות או התאבדות. משימת חיינו הייתה לא למות אלא להקים חיים בגן העדן שבארץ הזו".

ובאשר לטענות ולפיהן יוזמת השר סער מובילה לקידוש המוות בעיני בני נוער, אומר קידר כי החשש היחיד שקיים הוא חשש שמא במציאות חיינו הסוערת תהיה זולות של מונח המוות, ולכן אולי ראוי לשקול עם פסיכולוגים מה תהיה ההשלכה הנפשית של בני נוער שכותבים חיבור שאינו אלא מכתב לעולה גרדום.

.