גם בבית הסוהר עשינו סדר. הוא היה בלתי מסודר בתכלית.
לא היו מצות, לא היה יין. מרור, כמובן, היה לרוב. הא לחמא עניא. לחמא לא לחמא. אבל עניא.
שתינו ארבע כוסות, כדין, לא כדת, מן המשקה המריר, הקרוי בבית הכלא המהפכני "קפה". השארנוהו מן הבוקר עד הלילה. קרבן פסח שכזה.
לא הזמנו כל דכפין. איך יכנסו? העיקר, איך היו יוצאים? אך גם לא אמרנו, כי אין שואל ואין משיב. קושיות, יותר מארבע, הקשינו וניסינו להשיב. את אשר זכרנו מן ההגדה, אמרנו.
ובאגדה האמנו. השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין, השתא הכא, הכא, לשנה הבאה בירושלים, בירושלים.
(עתון חרות, י"ד ניסן התש"כ, 11 באפריל 1960)
^
