ח''כ בני בגין באוניברסיטת חיפה: ''השלטון אינו מעניק זכויות אזרח. הן הוענקו לו על ידי בוראו, הן איתו תמיד ובכל מצב, והשלטון אינו רשאי לשלול אותן''
"לא בנדיבות אנו נוהגים – זוהי חובתנו", הוסיף בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה "אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח". "השלטון אינו מעניק זכויות אזרח. הן הוענקו לו על ידי בוראו, הן איתו תמיד ובכל מצב, והשלטון אינו רשאי לשלול אותן", כך אמר הערב (יום ה') ח"כ בני בגין בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.
"לא בנדיבות אנו נוהגים – זוהי חובתנו", הוסיף בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה "אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח". "השלטון אינו מעניק זכויות אזרח. הן הוענקו לו על ידי בוראו, הן איתו תמיד ובכל מצב, והשלטון אינו רשאי לשלול אותן", כך אמר הערב (יום ה') ח"כ בני בגין בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.
עוד הוסיף ח"כ בגין כי, "אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק את הכלים המגבילים אותו".
ח"כ בגין פתח דבריו באמירה כי ממשלות מוקמות בכדי לקיים את זכויות האזרח של האזרחים שלהן, אולם אמיתות אלה, שאמורות להיות מובנות מאליהן, אינן כאלה בישראל של השנים האחרונות. הוא יצא בחריפות נגד מה שהוא כינה, "סיסמא ישנה, שכאילו נשמעת הגיונית וקמה לאחרונה לתחייה" והיא שאין זכויות ללא חובות. "סיסמא זו מכוונת בעיקר כנגד אזרחי ישראל הערבים והיא מקשה מאוד על היחסים בין יהודים וערבים. אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח, גם בתואנה של בטחון האומה", אמר, כשהוא מזכיר שאביו, ראש הממשל וראש תנועת הליכוד מנחם בגין ז"ל התנגד למשטר הצבאי, שפגע בזכויות הציבור הערבי.
לדבריו של ח"כ בגין, דווקא בגלל שאנחנו חיים במדינת הלאום של העם היהודי, בה יש רוב לעם היהודי, חלות על הרוב היהודי זכויות, מעצם היותו רוב, "להושיט יד תמיד, ליזום ולפעול בעקביות למימוש שוויון זכויות לכל אזרחי ארץ ישראל".
הוא ציין כי הוא ער לעובדה שישנם מצעים פוליטיים או תוכניות ועמדות השוללות את היותה של ישראל מדינת העם היהודי ורוצות לשנות מציאות זו ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, אבל פעילויות אלה אינן פותרות את הרוב היהודי מעשייה מתמדת לכינון זכויות אזרח שוות. "לא בנדיבות אנו נוהגים – זוהי חובתנו".
"ישנה סברה שטוענת שמכיוון שהכנסת מייצגת את העם והממשלה מייצגת, אם כך, את רצון העם, יש היתר לחוקק איזה חוקים שרוצים. השאלה היא האם לריבון מותר בכלל לפגוע בזכויות היחיד או המיעוט? גם אם היחיד עומד לבדו כנגד כל החברה, אין זכות לריבון לפגוע בזכויותיו. אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק את הכלים המגבילים אותו", אמר והתייחס לחשיבות של בג"צ ככלי שתפקידו להגביל את השרירות של הרוב. לדבריו, יש לקיים את החלטות בג"צ בכל עת, גם כשחושבים שהן שגויות.
"בג"צ חופשי, שמקיימים את פסיקותיו הוא המבחן לחברה שיש בה חרות. ולכן יש לחזק ולשמור עליו".
בסוף דבריו אמר ח"כ בגין כי הגיש לפני מספר ימים הצעת חוק "מדינת ישראל", שבה באחד הסעיפים כתוב בתחילתו כי ישראל היא מדינת העם היהודי ובסופו שהיא תקיים שיוויון זכויות לכל אזרחיה. "שני חלקי המשפט חיוניים יחדיו, והם לא נמצאים כיום בספר החוקים", אמר.
25/6/2015
ועוד מקור
ועוד מקור
▪ ▪ ▪
יממה אחרי המתקפה במליאת הכנסת של סגן שר הפנים ירון מזוז
נגד חברי הכנסת הערבים, מביע עמיתו לסיעת הליכוד, חבר הכנסת בני בגין
עמדה שונה בתכלית. "השלטון אינו מעניק זכויות אזרח. הן הוענקו לו על-ידי בוראו, הן
איתו תמיד ובכל מצב, והשלטון אינו רשאי לשלול אותן. אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק
את הכלים המגבילים אותו".
בגין, שנאם בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, פתח דבריו באמירה כי ממשלות מוקמות כדי לקיים את זכויות האזרח של האזרחים שלהן, אולם אמיתות אלה, שאמורות להיות מובנות מאליהן, אינן כאלה בישראל של השנים האחרונות. הוא יצא בחריפות נגד מה שהוא כינה, "סיסמה ישנה, שכאילו נשמעת הגיונית וקמה לאחרונה לתחייה", והיא שאין זכויות ללא חובות. "סיסמה זו מכוונת בעיקר כנגד אזרחי ישראל הערבים, והיא מקשה מאוד על היחסים בין יהודים וערבים". הוא לא שכח להזכיר את אביו מנחם בגין, ואמר: "אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח, גם בתואנה של ביטחון האומה". הוא הזכיר שאביו, ראש הממשלה וראש תנועת הליכוד התנגד למשטר הצבאי, שפגע בזכויות הציבור הערבי.
לדברי בגין, דווקא בגלל שאנחנו חיים במדינת הלאום של העם היהודי, בה יש רוב לעם היהודי, חלות על הרוב היהודי זכויות, מעצם היותו רוב, "להושיט יד תמיד, ליזום ולפעול בעקביות למימוש שוויון זכויות לכל אזרחי ארץ ישראל".
הוא ציין כי הוא ער לעובדה שישנם מצעים פוליטיים או תוכניות ועמדות השוללות את היותה של ישראל מדינת העם היהודי ורוצות לשנות מציאות זו ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, אבל פעילויות אלה אינן פוטרות את הרוב היהודי מעשייה מתמדת לכינון זכויות אזרח שוות. "לא בנדיבות אנו נוהגים - זוהי חובתנו".
"ישנה סברה שטוענת שמכיוון שהכנסת מייצגת את העם והממשלה מייצגת, אם כך, את רצון העם, יש היתר לחוקק איזה חוקים שרוצים. השאלה היא האם לריבון מותר בכלל לפגוע בזכויות היחיד או המיעוט? גם אם היחיד עומד לבדו כנגד כל החברה, אין זכות לריבון לפגוע בזכויותיו. אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק את הכלים המגבילים אותו", אמר והתייחס לחשיבות של בג"ץ ככלי שתפקידו להגביל את השרירות של הרוב. לדבריו, יש לקיים את החלטות בג"ץ בכל עת, גם כשחושבים שהן שגויות. "בג"ץ חופשי, שמקיימים את פסיקותיו הוא המבחן לחברה שיש בה חרות. ולכן יש לחזק ולשמור עליו".
בסוף דבריו, אמר ח"כ בגין כי הגיש לפני מספר ימים הצעת חוק "מדינת ישראל", שבה באחד הסעיפים כתוב בתחילתו כי ישראל היא מדינת העם היהודי ובסופו שהיא תקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה. "שני חלקי המשפט חיוניים יחדיו, והם לא נמצאים כיום בספר החוקים", דבריו.
בגין, שנאם בטקס הסיום של בוגרי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, פתח דבריו באמירה כי ממשלות מוקמות כדי לקיים את זכויות האזרח של האזרחים שלהן, אולם אמיתות אלה, שאמורות להיות מובנות מאליהן, אינן כאלה בישראל של השנים האחרונות. הוא יצא בחריפות נגד מה שהוא כינה, "סיסמה ישנה, שכאילו נשמעת הגיונית וקמה לאחרונה לתחייה", והיא שאין זכויות ללא חובות. "סיסמה זו מכוונת בעיקר כנגד אזרחי ישראל הערבים, והיא מקשה מאוד על היחסים בין יהודים וערבים". הוא לא שכח להזכיר את אביו מנחם בגין, ואמר: "אציין כי אבי ומורי, ותנועת החרות שעמד בראשה, התנגדו נחרצות להפרת זכויות של כל אזרח, גם בתואנה של ביטחון האומה". הוא הזכיר שאביו, ראש הממשלה וראש תנועת הליכוד התנגד למשטר הצבאי, שפגע בזכויות הציבור הערבי.
לדברי בגין, דווקא בגלל שאנחנו חיים במדינת הלאום של העם היהודי, בה יש רוב לעם היהודי, חלות על הרוב היהודי זכויות, מעצם היותו רוב, "להושיט יד תמיד, ליזום ולפעול בעקביות למימוש שוויון זכויות לכל אזרחי ארץ ישראל".
הוא ציין כי הוא ער לעובדה שישנם מצעים פוליטיים או תוכניות ועמדות השוללות את היותה של ישראל מדינת העם היהודי ורוצות לשנות מציאות זו ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, אבל פעילויות אלה אינן פוטרות את הרוב היהודי מעשייה מתמדת לכינון זכויות אזרח שוות. "לא בנדיבות אנו נוהגים - זוהי חובתנו".
"ישנה סברה שטוענת שמכיוון שהכנסת מייצגת את העם והממשלה מייצגת, אם כך, את רצון העם, יש היתר לחוקק איזה חוקים שרוצים. השאלה היא האם לריבון מותר בכלל לפגוע בזכויות היחיד או המיעוט? גם אם היחיד עומד לבדו כנגד כל החברה, אין זכות לריבון לפגוע בזכויותיו. אם הריבון לא מבין זאת, יש לחזק את הכלים המגבילים אותו", אמר והתייחס לחשיבות של בג"ץ ככלי שתפקידו להגביל את השרירות של הרוב. לדבריו, יש לקיים את החלטות בג"ץ בכל עת, גם כשחושבים שהן שגויות. "בג"ץ חופשי, שמקיימים את פסיקותיו הוא המבחן לחברה שיש בה חרות. ולכן יש לחזק ולשמור עליו".
בסוף דבריו, אמר ח"כ בגין כי הגיש לפני מספר ימים הצעת חוק "מדינת ישראל", שבה באחד הסעיפים כתוב בתחילתו כי ישראל היא מדינת העם היהודי ובסופו שהיא תקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה. "שני חלקי המשפט חיוניים יחדיו, והם לא נמצאים כיום בספר החוקים", דבריו.
^
